ע”פ נתונים המתפרסמים במהדור האחרונה של Ann Intern Med נראה כי בעשור האחרון חל גידול ושינוי מגמה במעבר מאנטיביוטיקות ספציפיות, לאנטיביוטיקות רחבות טווח.
מהמחקר המוצג עולה שאמנם חלה ירידה בשיעור מרשמי האנטיביוטיקה מכלל ביקורי הרופא: מרמה של 13% מרשמים מסך הביקורים בשנים 1991/2 חלה ירידה ל-10% בשנים 1998/9 בקרב מבוגרים, וירידה גדולה עוד יותר מ-% 33 ל-22% בקרב ילדים.
במקביל, נמצא ששיעור האנטיביוטיקות רחבות הטווח (azithromycin, clarithromycin, quinolones, amoxicillin-clavulanate , second-and third-generation cephalosporins ) מכלל מרשמי האנטיביוטיקה גדל מרמה של 24% ל-48% במבוגרים, ומ-23% ל-40% בילדים.
מניתוח האינדיקציות העיקריות בהן נעשה שימוש באנטיביוטיקות אלה, טוענים החוקרים שהשימוש באנטיביוטיקה רחבת טווח הוא ברוב המקרים בעל ערך קליני נמוך, בהשוואה לאנטיביוטיקות ספציפיות או לטיפול לא אנטיביוטי . האינדיקציות העיקריות כללו את: common cold, upper respiratory tract infections, sinusitis, pharyngitis, otitis media, acute bronchitis , urinary tract infections .
החוקרים ממליצים וקוראים לרופאים להמעיט ככל האפשר ברישום של אנטיביוטיקות רחבות טווח, ולשמור את השימוש בם רק למקרים הנחוצים באמת. לדעתם, החשש מפני יצירת עמידויות הוא גבוה ומוחשי, ועלול לגרום לכך שהאפקטיביות של אנטיביוטיקות אלה תפחתנה , דווקא בשעה שיהיה בהם צורך.
Ann Intern Med 2003;138:525-533,605-606.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!