דר’ עמית ירוסלבסקי, הועבר באדיבות מרכזי כנס הפרעות אכילה שהתקיים בתל אביב בתאריך ה-12.3
א. הפרעות אכילה והפרעות שינה- סקירת ספרות מחקריתצ’ישינסקי א.¹ גולן ג.², לצר י.²
המעבדה לחקר השינה, הטכניון, חיפה¹, המרפאה להפרעות אכילה, מרכז רפואי רמב”ם, חיפה²
בשלושת העשורים האחרונים מדווחת עליה מתמדת בשכיחות הפרעות אכילה בחברה המערבית. התסמונות העיקריות הן אנורקסיה נרבוזה (א”נ), בולימיה נרבוזה (ב”נ) והפרעות אכילה לא ספציפיות נוספות. הפרעות אלו כרוכות בתחלואה מרובה וסיבוכים רפואיים מסכני חיים. מבין הסימפטומים הרבים בולטת שכיחות התלונות על הפרעות שינה. מחקרים רבים בדקו הפרעות שינה בקרב הסובלים מהפרעות אכילה. ננקטו במספר שיטות מדידה: באמצעות רישום שינה פוליסומנוגרפי במעבדה, רישום שינה אמבולטורי באמצעות אקטיגרף ושאלוני דיווח עצמי. במאמר ניסקרו מרבית המחקרים שבדקו דפוסי שינה בקרב הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה בולמוסית. כמו כן הובאו דפוסי השינה של סינדרום האכילה הלילית, אשר מוכר כשילוב של הפרעת אכילה ושינה.
בסיום הוצגו מנגנוני שינה עירות האופייניים לכל תסמונת בנפרד ונדונו בראי ההבדלים ביניהם לבין אוכלוסיות הביקורת. הועלו מספר הסברים אפשריים לפערים שנצפו בין הדיווחים הסובייקטיביים לאובייקטיביים של תמונת השינה. בדיון הועלו מספר אפשרויות להסברת הממצאים והוצגו כיווני מחקר אפשריים לעתיד.
ב. אנורקסיה נרברוזה , תסמונת האכילה המחודשת ופנקראטיטיס פרשת מקרה
יצחקי א., כוכבי ב., הרשקו ק., ירוסלבסקי ע., מודן-מוזס ד., וייס ב., בויינובר י., שטיין ד.
המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, מסונף לפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
ל .פ בת 17 ו-8 חודשים סובלת מאנורקסיה נרברוזה מזה כ3 שנים. לפני הגעתה למחלקת ילדים ג’ בבית חולים על שם “שיבא” , אושפזה פעמיים בבתי חולים אחרים. בקבלתה: משקל 29.400 ק”ג,.גובה 154.5 ס”מ, Body Mass Index (BMI) 12.3, אחוז שומן 6%. החולה החלה לקבל תפריט המורכב מאנשור פלוס 1000 קלוריות ליום. במקביל לאכילה התלוננה על כאבי בטן עזים (תופעה שהתרחשה גם בעבר). בדיקות דם נמצאו רמות גבוהות של עמילז וליפאז, מה שהעלה חשד לקיום של פנקריאטיטיס. ניסיון לתת פורמולה מפורקת ודלת שומן באמצעות הזנה נזו-גסטרית לא שפר את המצב ,ולכן הוחלט לתת הזנה מרכזית תוך ורידית (TPN) מרכזית. במקביל בוצעו בדיקות מיוחדות על מנת לראות אם יש פגיעה בדרכי המרה ,בכבד ובלבלב. במהלך ההזנה התוך ורידית עלתה החולה בכ4 ק”ג במשקלה.
לאחר חודש הופסקה ההזנה התוך ורידית המרכזית עקב זיהום . בזמן כתיבת המקרה החולה מוזנת באמצעות הזנה תוך ורידית היקפית ועדיין אינה אוכלת. משקלה עומד על 33.250 ק”ג עם רמות עמילז חוזרות גבוהות ותלונות חוזרות של כאבי בטן.
בדיון נתייחס לאפשרויות השונות של הקשר בין פנקריאטיטיס ואנורקסיה נרבוזה, ונברר האם אכילה מחודשת יכולה לגרום לפנקראטיטיס, והאם עליה במשקל והזנה תוך ורידית עשויות לשפר את תפקודי הלבלב.
ג. עיכוב צמיחה בחולות אנורקסיה נרבוזה.
ירוסלבסקי ע., מודן-מוזס ד., טולדנו ע., כוכבי ב., שגב ש., מיטרני א., שטיין ד.
המרכז הרפואי שיבא, תל שומר, מסונף לפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
רקע ומטרות: האטה בגדילה הנה סיבוך מוכר של אנורקסיה נרבוזה (א”נ), אולם מחקרים מעטים בלבד העריכו את השפעת א”נ על הגובה הסופי. מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את עיכוב הצמיחה והגובה הסופי בחולות א”נ.
שיטות: נסקרו התיקים הרפואיים של 179 חולות א”נ שהתקבלו לאשפוז במחלקה הפסיכוסומטית לילדים ונוער במרכז הרפואי ע”ש שיבא מ- 1/1/1987 ועד 31/12/1999. נאספו נתוני משקל וגובה לפני פריצת המחלה, בעת הקבלה לאשפוז, לאורך תקופת האשפוז, ובהמשך בזמן המעקב המרפאתי. ארבעים חולות עברו הערכה חוזרת 2-10 ש’ לאחר סיום המעקב במחלקתנו. על-מנת להעריך את השפעת גיל הופעת המחלה על הצמיחה לגובה, נערכה השוואה בין חולות שהתקבלו לאשפוז לפני גיל 14 ש’ (קבוצה 1) לחולות שהתקבלו לאשפוז בגיל 14 ש’ ויותר (קבוצה 2).
תוצאות: כמצופה, במהלך האשפוז והמעקב נצפתה עליה במשקל ובמסת משקל הגוף (BMI). ציון סטיית התקן של הגובה בעת הקבלה לאשפוז היה (0.29-), נמוך באופן משמעותי (p<0.001 ) מהמצופה באוכלוסייה הבריאה. ציון סטיית התקן של הגובה הסופי היה דומה: (0.23-). כאשר נבדקה הצמיחה במשך השנה הראשונה למעקב, נמצא שקיימת השפעה משמעותית (p=0.004) של גיל החולות על קצב בגדילה: בחולות הצעירות (קב’ 1) נצפתה החמרה בציון סטיית התקן של הגובה, בעוד שבחולות המבוגרות יותר (קב’ 2) חל שיפור בציון סטיית התקן של הגובה.
מסקנות: הפרעה בגדילה שכיחה בחולות א”נ, ומתפתחת כבר בשלבים מוקדמים של המחלה, לפני הקבלה לאשפוז. למרות תיקון המשקל, לא נצפה תיקון שלם של ציון סטיית התקן של הגובה. בנערות צעירות יותר, נצפתה הפרעה קשה יותר בצמיחה. אנו משערים שהתערבות תזונתית מוקדמת יותר ואגרסיבית יותר (קביעת משקלי יעד גבוהים יותר) עשויה להביא לשיפור בצמיחה ובגובה הסופי של חולות א”נ.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!