דר’ דני שטיין , הועבר באדיבות מרכזי כנס הפרעות אכילה שהתקיים ב-12.3 בתל אביב, במלון דיוויד אינטר- קונטיננטל

א. לפטין ואדיפונקטין במהלך עליה במשקל אצל חולות אנורקסיה נרבוזה.

מודן-מוזס ד.1,5, שטיין ד.2,5, רם א.3,5, ירוסלבסקי ע.2,5, טולדנו ע.2, כוכבי ב.2, פריאנטה ק.4, קנטי ח.4.

היחידה לאנקורינולוגיה של ילדים1, המחלקה הפסיכוסומטית לילדים2, המחלקה להפרעות אכילה3, והמכון לאנדוקרינולוגיה4, מרכז רפואי ע”ש שיבא, תל-השומר, והפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב5

רקע: לפטין ואדיפונקטין הנם הורמונים המופרשים ע”י תאי השומן אשר התגלו בשנים האחרונות. ללפטין מספר תפקידים שהעיקרי ביניהם הוא וויסות מאזן האנרגיה על ידי דיכוי תאבון והגברת הוצאת אנרגיה. כמו כן, הוא משמש כסמן למערכת הרביה, וכהורמון המשפיע על מגוון תהליכים מטבוליים, כמו הפרשת אינסולין וליפוליזה. לאדיפונקטין השפעה אנטי-אטרוגנית ואנטי-דלקתית והוא משפר כנראה את הרגישות לאינסולין. ירידה ברמות אדיפונקטין נצפתה בהשמנה ובחולים עם סוכרת מסוג II.

מטרות: מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את השינויים ברמות לפטין ואדיפונקטין בחולות אנורקסיה נרבוזה (א”נ) במהלך עליה במשקל. למיטב ידיעתנו שאלה זו טרם נחקרה.

שיטות: נאספו דגימות דם מ- 20 חולות א”נ מסוג רסטריקטיבי במהלך אשפוז במחלקות להפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים במרכז הרפואי ע”ש שיבא. הדגימות לקחו סמוך לקבלה לאשפוז ולאחר מכן כעבור חודש, 3 חודשים ו- 5 חודשים, ונבדקו בהן רמות לפטין ואדיפונקטין. בנוסף נאסף מידע קליני רלוונטי.

תוצאות: כצפוי, נצפתה עליה משמעותית (p<0.001) הן במשקל והן במסת משקל הגוף (BMI) במהלך האשפוז. רמות הלפטין סמוך לקבלה לאשפוז היו נמוכות ביותר, ועלו בהדרגה ובאופן משמעותי (p<0.001) במהלך האשפוז, במקביל לעליה במשקל וב- BMI. רמות אדיפונקטין בקבלה היו גבוהות מאד, עלו באופן משמעותי (p=0.04) במהלך החודש הראשון לאישפוז, ולאחר מכן ירדו בהדרגה ובאופן משמעותי (p<0.001). נמצא קשר חיובי בין רמות הלפטין ובין ה- BMI, וקשר שלילי בין רמות הלפטין ורמות אדיפונקטין.

מסקנות: רמות הלפטין עלו, בעוד שרמות אדיפונקטין ירדו במהלך העלייה במשקל של חולות א”נ. דרושים מחקרים נוספים על-מנת להבהיר את תפקידם של הורמונים חדשים אלו בפתופיזיולוגיה של א”נ.

ב. הוצאת אנרגטית בסיסית באנורקסיה נרבוזה: הקשר למדד מסת הגוף, תפקודי בלוטת התריס, רמות לפטין ומשך המחלה.

כוכבי ב, מודן-מוזס ד., ירוסלבסקי ע., שטיין ד., בויינובר י.

המחלקה הפסיכוסומטית לילדים2, המחלקה להפרעות אכילה3, מרכז רפואי ע”ש שיבא, תל-השומר, והפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב5

מטרה: לבדוק האם יש התאמה בין ההוצאה האנרגטית הבסיסית Basal Metabolic Rate))

(BMR) באנורקסיה נרבוזה לבין משתנים שונים הקשורים לחומרת המחלה.

שיטות: נבדקו 14 מאושפזות המאובחנות כאנורקסיה נרבוזה בגילאים 14-17 שנים. הבדיקות נערכו כשבוע לאחר האשפוז, עם ההתייצבות הראשונית של המצב הגופני. מדד מסת הגוף (BMI) נע בין 13.5ו-18. ההוצאה האנרגטית הבסיסית (BMR) נמדדה באמצעות קלורימטריה בלתי ישירה. במקביל נלקחו בדיקות של תפקודי בלוטת התריס, רמות לפטין, הרכב הגוף וצפיפות עצם.

תוצאות: ההוצאה האנרגטית הבסיסית(BMR) של כל המאושפזות המאובחנות כאנורקסיה נרבוזה היתה נמוכה מהטווח שנמצא במתבגרות בריאות. ככל שמדד מסת הגוף היה נמוך יותר ומשך המחלה ארוך יותר ההוצאה האנרגטית הבסיסית הייתה נמוכה יותר.

מסקנות: הממצא לפיו ההוצאה האנרגטית הבסיסית של חולות המאושפזות המאובחנות כאנורקסיה נרבוזה בשלב החריף של המחלה נמוכה מהמצופה, תומך בהנחה שמדד זה יכול לשמש ככלי עזר בהגדרת אופי הפרעת האכילה, כמו גם וספק מידע באשר לחומרת ומידת הכרוניות של המחלה .

ג. נוירוסטרואידים בחולות עם אנורקסיה נרווזה ובולמיה נרווזה

שטיין ד.1,5 רם א.2,5, מודן-מוזס ד.3,5, מעיין ר.5,6, אחירון ע.4,5, ירוסלבסקי ע.1,5 טולדנו ע.1,כוכבי ב.1, ויצמן א.5,6

המחלקה הפסיכוסומטית לילדים1, המחלקה להפרעות אכילה2, היחידה לאנדוקרינולוגיה של ילדים3, המרכז לטיפול בטרשת נפוצה4, המרכז רפואי ע”ש שיבא, תל-השומר, 6מכון פלזנשטיין למחקר רפואי, המרכז הרפואי רבין, והפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב5

רקע ומטרות: נוירוסטרואידים הם תוצרים נוירואקטיבים שפועלים במוח ונחשבים בין שאר פעולותיהם כמווסתים מרכזיים של צריכת מזון. נוירוסטרואידים שמגבירים את הפעילות של רצפטורים מסוג GABA כגון פרוגסטרון מגבירים צריכת מזון ומביאים לעליה במשקל. מאידך, נורוסטרואידים שמעכבים את הפעילות של רצפטורים מסוג GABA ומגבירים את הפעילות של רצפטורים מסוג 5-HT ו-glutamate כגון dehydroepiandrosterone (DHEA) ו- dehydroepiandrosterone sulphate (DHEA-S) מפחיתים את צריכת מזון ומביאים לירידה במשקל.

מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך האם תופיע דיסרגולציה של נוירוסטרואידים במצב החריף של אנורקסיה נרווזה ובולמיה נרווזה, והאם תתרחש התייצבות שלהם במהלך הטפול בהפרעת האכילה.

שיטות: נאספו דגימות דם מ- 20 חולות אנורקסיה נרווזה מסוג רסטריקטיבי, ומ- 20 חולות בולמיה נרווזה במהלך אשפוז במחלקות להפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים במרכז הרפואי ע”ש שיבא. הדגימות נלקחו סמוך לקבלה לאשפוז ולאחר מכן כעבור חודש, ו- 4 חודשים, ונבדקו רמות של קורטיזול, DHEA ו-DHEA-S. בנוסף נאסף מידע קליני רלוונטי.

1. תוצאות: נצפו עליה משמעותית במשקל והן במסת משקל הגוף (BMI) בקרב החולות עם אנורקסיה נרווזה, וירדה משמעותית בסימפטומים הבולימים בקרב החולות עם בולמיה נרווזה במהלך האשפוז. בקרב החולות עם אנורקסיה נרווזה נמצאה ירידה משמעותית ברמת הקורטיזול כעבור חודש, שהתמידה כעבור 4 חודשים, וירידה משמעותית ביחס cortisol/DHEA כעבור 4 חודשים. בקרב החולות עם בולימיה נרווזה נמצאה ירידה משמעותית ברמת הקורטיזול כעבור חודש, שנחלשה במידת מה כעבור 4 חודשים. במצב החריף של המחלה נמצאו רמות גבוהות במידה משמעותית של DHEA-S של בחולות אנורקטיות בהשוואה לחולות בולימיות. הבדל זה נעלם עם התייצבות המצב של החולות. 2. מסקנות: הרמות הגבוהות של קורטיזול בקרב חולות במצב חריף של אנורקסיה נרווזה ובולמיה נרווזה, קשורות לפעילות יתר בציר ACTH/Corticotropin Releasing Factor. היות וגם ההפרשה של DHEA ו-DHEA-S מושפעים מפעילות ציר זה, הרי שירידת היחס cortisol/DHEA עם העלייה במשקל בחולות עם אנורקסיה נרווזה יכולה להיות קשורה להתייצבות בפעילות הציר ההיפוטלמוס-אדרנל.

לסיכום הכנס השלישי לטיפול, חקר ומניעת הפרעות אכילה