עד היום הקשר בין הפרעות אפקטיביות ובין דמנציה אינו ברור דיו. במחקרם הקודם,  גילו החוקרים הדנים (Lars Vedel Kessing (University of Copenhagen ו- Flemming Morkeberg Nilsson (University of Aarhus, Risskov) שכיחות גבוהה יותר של דמנציה בקרב חולים אפקטיביים מאשר בקרב אנשים נוירוטיים ובריאים מבחינה נפשית. יחד עם זאת הם לא שללו אפשרות השפעת מהלך כרוני של המחלה ואירועי חייל על הגברת השכיחות של דמנציה בקרב חולים אפקטיביים.

כדי להשלים את המחקר ולשלול אפשרות השפעת מהלך כרוני של המחלה ואירועי חייל על השכיחות של דמנציה בקרב חולים אפקטיביים, הם ביצעו מחקר חדש, (גדול-מימדים במיוחד ה’ ע’). על בסיס נתונים שהצטברו במאגרי המידע Danish Psychiatric Central Register ו- The Danish National Hospital Register הם הישוו השכיחות של דמנציה בקרב 11,741 חולים דכאוניים ו- 2007 חולים אפקטיביים ביפולריים (מאניים) עם השכיחות של דמנציה בקרב 81,380 חולים ראומטיים ו- 69,149 חולים דיאבטיים.

תוצאות המחקר העידו על כך ששכיחות דיכאון בקרב חולים אפקטיביים (גם דכאוניים וגם מאניים לסוגם) גבוהה יותר (פי 2 בממוצע) מאשר בקרב חולים ראומטיים ודיאבטיים. חישוב זה נכון גם לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים מבלבלים (confounding factors) ולא הוסבר ע”י הבדלים בגיל, מין, שימוש באלכוהול ובסמים וכו’.

במאמרם, אשר התפרסם בגליון האחרון של Journal of Affective Disorders החוקרים מציינים, “שקשר בין הפרעות אפקטיביות ובין דמנציה, קרוב לוודאי אינו מיקרי”, ולדעתם, “מעיד על קשר פתופיזיולוגי או/ו גנטי בין הפרעות אפקטיביות ובין דמנציה “.

הערת העורך חשיבות מחקר זה בהדגשת המשמעות גורמים נפשיים הפיכים (כגון דיכאון) בהתפתחות הפרעות בלתי הפיכות (כגון דמנציה לסיגיה). חקר מעמיק ומקיף של בסיס פתופיזיולוגי או/ו גנטי משותף של הפרעות אפקטיביות וקוגניטיביות אמור לסייע בהבנת התהליכים האלו ובפיתוח שיטות עילות של איבחון מוקדם, טיפול ויתכן גם במנעת (או הקטנת סיכון לחלות) בהפרעות החמורות האלו.

מאמר מקור:

Lars Vedel Kessing and Flemming Morkeberg Nilssonb Increased risk of developing dementia in patients with major affective disorders compared to patients with other medical illnesses J Affect Disord 2003 Feb;73(3):261-9

Abstract

כמו כן, ברצוני למשוך תשומת לבכם לביבליוגרפיה נוספת למעונינים לדעת יותר על הנושא של הסקירה:

G.S. Alexopoulos, B.S. Meyers, R.C. Young, S. Mattis and T. Kakuma , The course of geriatric depression with `reversible dementia’: a controlled study. Am. J. Psychiatry 150 (1993), pp. 16931699.

· M.M. Breteler, C.M. van Duijn and V. Chandra , Medical history and the risk of Alzheimer’s disease: a collaborative re-analysis of case-control studies. Int. J. Epidemiol. 20 Suppl. (1991), pp. S36S42.  

· P. Creamer, M. Lethbridge-Cejku, P. Costa, J.D. Tobin, J.H. Herbst and M.C. Hochberg , The relationship of anxiety and depression with self-reported knee pain in the community: data from the Baltimore Longitudinal Study of Aging. Arthritis Care Res. 12 (1999), pp. 37.

· D.P. Devanand, M. Sano, M.-X. Tang, S. Taylor, B.J. Gurland, D. Wilder, Y. Stern and R. Mayeux , Depressed mood and the incidence of Alzheimer’s disease in the elderly living in the community. Arch. Gen. Psychiatry 53 (1996), pp. 175182.

· J. Fastbom, Y. Forsell and B. Winblad , Benzodiazepines may have protective effects against Alzheimer disease. Alzheimer Dis. Assoc. Disord. 12 (1998), pp. 1417

· A.J. Frances, D.A. Kahn and D. Carpenter , The expert consensus guidelines for treating depression in bipolar disorder. J. Clin. Psychiatry 59 Suppl. 4 (1998), pp. 7379.

· R. Herbert, J. Lindsay, R. Verreault, K. Rockwood, G. Hill and M.-F. Dubois , Vascular dementia: incidence and risk factors in the Canadian study of health and aging. Stroke 31 (2000), pp. 14871493.

· A.F. Jorm , Is depression a risk factor for dementia or cognitive decline?. Gerontology 46 (2000), pp. 219227.

· A.F. Jorm, C.M. Van Duijn, V. Chandra, L. Fratiglioni, A.B. Graves, A. Heyman, E. Kokmen, K. Kondo, J.A. Mortimer, W.A. Rocca, S.L. Shalat, H. Soininen and A. Hofman , Psychiatric history and related exposures as risk factors for Alzheimer’s disease: a collaborative re-analysis of case-control studies. Int. J. Epidemiol. 20 (1991), pp. S43S47.

· L.V. Kessing , Validity of diagnoses and other clinical register data in patients with affective disorder. Eur. Psychiatry 13 (1998), pp. 392398. 

· L.V. Kessing , A comparison of ICD-8 and ICD-10 diagnoses of affective disordera case register study from Denmark. Eur. Psychiatry 13 (1998), pp. 342345.|

· L.V. Kessing, E.W. Olsen, P.B. Mortensen and T.G. Bolwig , Dementia in affective disorder: a case-register study. Acta Psychiatr. Scand. 100 (1999), pp. 176185.

· G.D. Pearlson, P.V. Rabins, W.S. Kim, L.J. Speedie, P.J. Moberg, A. Burns and M.J. Bascom , Structural brain CT changes and cognitive deficits in elderly depressives with and without reversible dementia (`pseudodementia’). Psychol. Med. 19 (1989), pp. 573584. 

· M. Prince, S. Rabe-Hesketh and P. Brennan , Do antiarthritic drugs decrease the risk for cognitive decline? An analysis based on data from the MRC Treatment Trial of Hypertension in Older Adults. Neurology 50 (1998), pp. 374379.
· P.V. Rabins, A. Merchant and G. Nestadt , Criteria for diagnosing reversible dementia caused by depression: validation by 2-year follow-up. Br. J. Psychiatry 144 (1984), pp. 488492.
· B. Reisberg, S.H. Ferris, M.J. de Leon and T. Crook , Global deterioration scale (GDS). Psychopharmacol. Bull. 24 (1988), pp. 6163.
· M. Roth, E. Thym, C.Q. Mountjoy, F.A. Huppert, S. Verma and R. Goddard , CAMDEX. A standardised instrument for diagnosis of mental disorder in the elderly with special reference to the early detection of dementia. Br. J. Psychiatry 149 (1986), pp. 698709. 

· B. Schmand, C. Jonker, M.I. Geerlings and J. Lindeboom , Subjective memory complaints in the elderly: depressive symptoms and future dementia. Br. J. Psychiatry 171 (1997), pp. 373376.

· R. Schmidt, H. Schmidt and F. Fazekas , Vascular risk factors in dementia. J. Neurol. 247 (2000), pp. 8187.

· C.E. Speck, W.A. Kukull and D.E. Brenner , History of depression as a risk factor for Alzheimer’s disease. Epidemiology 6 (1996), pp. 366369.

· D.C. Steffens, B.L. Plassman, M.J. Helms, K.A. Welsh-Bohmer, A.M. Saunders and J.C.S. Breitner , A twin study of late-onset depression and apolipoprotein E 4 as risk factors for Alzheimer’s disease. Biol. Psychiatry 41 (1997), pp. 851856.

· Stoudemire, C.D. Hill, R. Morris, D. Martino-Saltzman and B. Lewison , Long-term affective and cognitive outcome in depressed older adults. Am. J. Psychiatry 150 (1993), pp. 896900.

· Stoudemire, C.D. Hill, R. Morris and S.T. Dalton , Improvement in depression-related cognitive dysfunction following ECT. J. Neuropsychiatry Clin. Neurosci. 7 (1995), pp. 3134.

· F. Talbot and A. Nouwen , A review of the relationship between depression and diabetes in adults. Diabetes Care 23 (2000), pp. 15561562.