גידולים סקוומוזיים squamous של הלחמית יכולים להיות מוגבלים לאפיתל הלחמית intraepithelial neoplasia או לחדור לסטרומה של הלחמית ולהפוך ל- squamous cell carcinoma. הקרצינומה מסוגלת לחדור מעבר ללחמית גם לסקלרה, לעין ולארובה. נאופלסיה neoplasia זו הינה השכיחה ביותר בלחמית בארצות הברית ונמצא קשר בינה לבין קרינה אולטרה סגולה UV-B וכן פפילומה וירוס 16 ו- 18. ברוב המקרים גידול זה מערב את הלחמית הבולברית והגובלת. לרוב גידולים אלה בעלי גבולות ברורים וניתנים להסרה כירורגית. מקובל להוסיף cryotherapy בסוף הניתוח כדי להרוס תאי גידול העלולים להימצא בעומק או בשולי הרקמה שהוסרה בניתוח. כאשר הגידול מפושט או מולטיפוקלי מקובל כיום לטפל בו בכמותרפיה טופיקלית לאחר הגדרת מיקום הנגעים באמצעות הסתכלות מדוקדקת במנורת סדק וצילומם לצורך מעקב.
השיטה המקובלת כיום לבדוק אם גידולים סקוומוזיים חודרים את דופן העין הינה באמצעות אפליקטור שראשו עטוף בצמר גפן כדי לבחון עד כמה ניתן להזיז את הגידול. זאת כיון שפחות סביר שגידול היכול לזוז בחופשיות יהיה חודרני לרקמות סמוכות. שיטת הערכה כזו הינה גסה ויש צורך לבחון היטב את השוליים האחוריים של הגידול הניתוח ובבדיקה היסטופתולוגית.
השימוש באולטרה-סאונד בתדירות גבוהה לבחינה של גידולי לחמית תוארה כבר בספרות ובמחקר חדש שבוצע ב- The New York Eye Cancer Center נבחנה היכולת של שיטת בדיקה זו בחולים עם גידולים סקוומוזיים של הלחמית בין אם תוך-אפיתליאליים או קרצינומה של תאי קשקש של הלחמית.(4)
נבדקו המאפיינים של conjunctival intraepithelial neoplasia ושל conjunctival squamous cell carcinoma בבדיקת high-frequency B-scan Ultrasonographic בתדירות של MHz 20 ו/או MHz 50 בסדרת מקרים והתוצאות השוו עם הממצאים הקליניים וההיסטופתולוגיים. הסדרה כללה 11 עיניים של חולים. כל הנגעים ערבו את הלחמית הבולברית. בחולה אחד הגידול ערב כר סינון פעיל, בחולה אחד היתה התפשטות תוך-עיינית, בחולה אחד היתה חדירה לסקלרה ובשלושה חולים היתה חדירה לארובה לפני תחילת הטיפול.
התברר שהחלקים השטחיים של הגידולים הלימבליים הקטנים נראו כהתעבויות כישוריות של הרחמית. בכל החולים, שטח פני הגידול הראה רפלקטיביות גבוהה יחסית לרפלקטיביות נמוכה בתוך סטרומת הגידול. הרפלקטיביות שהודגמה על ידי חלקי הגידול שחדרו לעין היתה משתנה אך הודגמו התעבות חסימה של זוית הלישכה הקדמית והתעבות של האובאה. חדירה לארובה הודגמה כגידול בעל רפלקטיביות נמוכה החודר לתוך רקמות הארובה בעלות הרפלקטיביות הגבוהה.
המסקנה היתה שבדיקות אולטרה-סאונד בתדירות גבוהה יכולות לשמש למטרת הערכה של מידת ההתפשטות של גידול תאי-קשקש של הלחמית. באמצעות MHz 50 ניתן לקבל רזולוציה טובה יותר אך באמצעות MHz 20 ניתן לבדוק איזורים רחבים ועמוקים יותר. השיטה מאפשרת להעריך את העובי הצורה והרפלקטיביות הפנימית של הגידול ובמיוחד אך מידת חדירתו לסקלרה, לעין ולארובה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!