דר’ אורי גבעון, עורך מדור אורטופדיה

Dobbs MB MD, Lenke LG MD, Szymanski DA RN, Morcuende JA MD PhD, Weinstein SL MD, Bridwell KH MD, Sponseller PD MD.

Journal of Bone and Joint Surgery 84-A:2230-2234; 2002

כאשר מתגלה עקמת אידיופתית בפעוטות מתחת לגיל 3 שנים, על הצוות המטפל לקחת בחשבון כי העקמת עלולה להיות ביטוי של מום בחוט השדרה. תיקון העקמת ללא זיהוי המום עלולה להביא לפגיעה עצבית. יתרה מזאת, יותר ממחצית מהפעוטות עתידים להזדקק לניתוח נוירוכירורגי לטיפול במום עד גיל 10 שנים.

מחקרים קודמים הראו שכיחות של 20% שח מומי עמוד שדרה בילדים עם עקמת המאובחנת בין גיל 3 ל-10 שנים, אך בקבוצת הגיל הנמוכה יותר, כל הדיווחים היו על קבוצות קטנות מאד. מנתונים אילו קשה לקבל מסקנות על הצורך בביצוע בדיקת MRI לכל ילד, במיוחד שהיא מחייבת הרדמה. לכן יזמו החוקרים מחקר רב מרכזי על ילדים עם עקמת אידיופתית מתחת לגיל 3.

שיטות – החוקרים איתרו 46 ילדים שנבדקו בין השנים 2000-1992 עקב עקמת, היו ללא מומים מולדים בחוליות או תסמונות אחרות, עם עקמת מעל 20 מעלות בצילומי ע”ש בשכיבה או בעמידה בהתאם לגיל, והיו עם בדיקה נוירולוגית תקינה. הבדיקה הנוירולוגית כללה בדיקה מוטורית, תחושתית ואת בדיקת ההחזרים כולל ההחזר הבטני. צילומי הרנטגן כללו את כל עמוד השדרה במנח ישר וצדדי. בכל הילדים בוצעה גם בדיקת תהודה מגנטית (MRI) של כל עמוד השדרה. ילדים בהם נמצא מומם בחוט השדרה הופנו לייעוץ נוירוכירורגי והמשיכו במעקב אורתופדי.

בדיקות התהודה המגנטית כללו את כל חלקי חוט השדרה ונבדקו על ידי רדיולוג ילדים בכיר וכן על ידי אורתופד ילדים או נוירוכירורג לאבחון כל סוגי המומים Arnold-Chiary malformation, syringomyelia, hydromyelia, tethered cord ושאתות.

תוצאות – נבדקו 46 ילדים, 26 בנות ו-20 בנים. הגיל הממוצע בעת האבחון היה 17 חודשים, והזווית הממוצעת היתה 40 מעלות (90-20 מעלות). 33 עקמות היו תורקליות ו-13 עקמות היו תורקו-לומבריות, 52% היו ימנית ו-48% שמאליות.

בעשרה (21.6%) מהילדים היה ממצא פתולוגי בבדיקת ה MRI. לא נמצא הבדל בין הילדים עם הממצאים החיוביים לילדים ללא ממצא בכל מדד שהוא. הממצאים היו 5 מקרים של Arnold-Chiary עם syrinx במעבר צווארי גבי, 3 של syringomyelia, לילד אחד היה קונוס נמוך ולאחר אסטרוציטומה בגזע המוח. שמונה מהילדים נזקקו לניתוח נוירוכירורגי ו-5 נזקקו גם לניתוח אורתופדי לייצוב עמוד השדרה.

דיון – מחקר רב מרכזי זה הראה כי ב-21% מהילדים עם עקמות ללא סימנים נוירולוגיים נמצאו מומים משמעותיים בחוט השדרה, וכי 80% מהם נזקקו לניתוחים נוירוכירורגיים. מספרים אילו דומים למספרים שדווחו בסדרות קטנות יותר בספרות.

האבחנה המבדלת של פעוט עם עקמת כוללת עקמת מולדת, עקמת נוירו-מוסקולרית, עקמת על רקע פתולוגיה תוך שדרתית, עקמת עקב תסמונת גנטית ועקמת אידיופתית שהיא אבחנה על דרך השלילה. יש צורך בקבלת אנמנזה מדויקת, כולל כל תחנות ההתפתחות בחיי הילד, ולבצע בדיקה נוירולוגית קפדנית. לעתים חוסר רפלקס השתנקות או רפלקסים בטניים הוא הסימן החולני היחיד. יש לשים לב לאסימטריה של הגולגולת או למומי גפיים.

לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת הפעוטות במחקר זה ובין קבוצות ילדים (גילאי 3-10) ממחקרים אחרים בשכיחות המומים ובשכיחות הטיפולים הניתוחיים. החוקרים לא מצאו סמנים בבדיקה גופנית או בצילומי רנטגן לילדים עם מומים בחוט השדרה וממליצים על בדיקת MRI עמוד השדרה כולו בכל פעוט עם עקמת אידיופתית.