Lund BC, Perry PJ. Androgenic anabolic steroids: an overview for clinicians. Medscape Pharmacotherapy 2000;2. URL: http://www.medscape.com/viewarticle/408595

מבוא

השימוש בסטרואידים אנאבוליים (ס”א) נפוץ מאוד, בעיקר בקרב ספורטאים תחרותיים. מטרת הסקירה הנה לסכם נושאים בעלי משמעות קלינית בנוגע לשימוש בהם. במאמר המקורי ישנה טבלה גדולה ובה שמות החומרים הגנריים והמסחריים, הקישור מצורף.

אפידמיולוגיה

שכיחות השימוש בס”א משתנה בין אוכלוסיות שונות ובין ענפי ספורט שונים. שיא השכיחות כנראה בקרב גברים מפתחי גוף עד 38% – 55%. ממצא מדאיג הוא השימוש הנפוץ יחסית בקרב תלמידי תיכון, המוערך בכ- 5% – 6% בממוצע, עם דיווחים של עד 11% – 12%. גם בקרב תלמידות תיכון קיים השימוש, בשכיחות של כ- 1% – 2%.

פיזיולוגיה

ס”א משפרים יכולת גופנית במספר מנגנונים. אלה כוללים עידוד סינתזת חלבון, אנטגוניזם לפעילותם הקטבולית של הקורטיקוסטרואידים, עידוד יצור כדוריות דם אדומות ואגירת נוזלים, והשפעות על מערכת העצבים המרכזית. בעת סטרס, כדוגמת פעילות גופנית מאומצת, הפרשתם המתגברת של הקורטיקוסטרואידים גורמת למאזן חנקן שלילי. ס”א נוגדים את התהליך הזה, כנראה דרך תחרות על קישור לאותם רצפטורים. ס”א מגבירים ייצור כדוריות דם אדומות דרך הגברת ייצור אריתרופויטין, ממצא אשר הקנה להם בעבר תפקיד בטיפול בחולי אי ספיקת כליות כרונית. בנוסף, ס”א גורמים לאצירת נתרן, ולכן מים, ובכך לעליית נפח הדם בעוד כ- 15%. השריית אופוריה וקיצור משך הזמן הדרוש להתאוששות מאפשרים לביצוע יותר אימונים ובעוצמה גבוהה יותר.

יעילות

למרות מחקרים קליניים רבים, האמונה כי ס”א משפרים יכולת גופנית עדיין אינה מבוססת דיה. הדבר נובע בעיקר מחולשה מתודולוגית של המחקרים. במחקר, עקב הבעיה האתית של מתן חומרים אשר אנו מאמינים כי הם מזיקים, נעשה לרוב שימוש בחומר אחד בלבד; בפועל, משתמשים הספורטאים בשילובים של 2-3 חומרים אשר ניטלים דרך הפה יחד עם 1-2 אשר ניטלים בהזרקה. המינונים בשטח לגבי החומרים המוזרקים לרוב גבוהים פי 3-8 מאלו הניתנים במחקר. בעיה נוספת היא גודל האפקט הנמדד: בעוד הבדל של 1% ביכולת לא יורגש על ידי המבחנים הסטטיסטיים שלנו, זהו הבדל עצום בפועל אשר יכול להבדיל מקום ראשון מאחרון (לדוגמא, עוד 2.5 ק”ג מתוך דחיקה של משקולת בת 250 ק”ג, או עוד 6 ס”מ מתוך גובה של 6 מטר לקופץ במוט- ג.ד.). עם זאת, נראה כי מהתצפיות בשטח, לס”א אכן ישנו תפקיד ארגוגני משמעותי.

תופעות לוואי

הכבד – שימוש בס”א גורר עליה באנזימי הכבד, הפטוצלולריים וכולסטטיים. הפסקת השימוש מאפשרת ירידה של רמות האנזימים קו הבסיס, ומסיבה זו אין השימוש בס”א רציף, אלא נעשה בצורת מחזורים, “סייקלים” בז’רגון. אם נמשך השימוש למרות העלייה ברמות האנזימים, עלולה להופיע צהבת כולסטטית, אשר רק לעתים נדירות הינה קטלנית. הצהבת מופיעה עם השימוש בסטרואידים בעלי מתילציה בפחמן C-17, כגון מתילטסטוסטרון, אוקסימתלון, אוקסנדרולון וסטנוזולול, ולרוב אינה מופיעה עם שימוש בטסטוסטרון ונורטסטוסטרון. מכיוון שרוב הס”א הנלקחים בצורה פומית הינם ממשפחת C-17, מקפידים המשתמשים ליטול את המינון “המומלץ” ולא לעוברו, כפי שנעשה רבות עם אלו המוזרקים.

מערכת הרבייה – כצפוי, נטילת ס”א גורמת לדיכוי הפרשת LH ו- FSH מההיפופיזה, הורמונים הכרחיים לספרמטוגנזה. לפיכך, בנטילת ס”א יופיעו היפוגונדיזם היפוגונדוטרופית, ירידה בספירת הזרע, שינוי במופרולוגיית הזרעונים ואטרופיית אשכים. נטילה ממושכת עלולה להוביל לאוליגוספרמיה קיצונית. ספירת הזרע יכולה לחזור לנורמה תוך כ- 4 חודשים מהפסקת השימוש, אך לעתים התנועתיות והמורפולוגיה נשארות פגומות למשך שנה אפילו. בנסיון למנוע תופעות מוכרות אלו, מזריקים המשתמשים גם hCG, הדומה ל- LH, כדי לשמר את ספירת הזרע. מכיוון ש- FSH דרוש גם הוא, נטילת hCG אינה מבטיחה זרע תקין. תופעה נוספת שעלולה להגרם היא פמיניזציה עקב מעבר של ס”א לאסטרוגן, ואז הופעת קול גבוה וגינקומסטיה. תופעות אלו “מטופלות” על ידי נטילת טמוקסיפן, אנטגוניסט לאסטרוגן. בנשים, ס”א גורמים לאנדרוגניזציה: הופעת תשעורת, אקנה, עיבוי הקול, הגדלת הקליטוריס, הקטנת שדיים ולעתים אף התקרחות בדפוס גברי. חלק מהשינויים אינם הפיכים עם הפסקת השימוש.

המערכת הקרדיווסקולרית – השימוש בס”א גורם לשינוי לרעה בפרופיל הליפידים, עםעליית LDL וירידת HDL. עוצמת השינויים משתנה בין אנשים שונים ומוצרים שונים. ירידה ב-HDL נצפתה בעד 70% מהמשתמשים, מופיעה תוך 1-2 שבועות מתחילת השימוש, וחולפת תוךמספר שבועות מתומו. עם זאת, הערכים אינם מגיעים בד”כ לרמה פתולוגית, ולא ידוע אם לשינוי זה בפרופיל השומנים ישנה משמעות קלינית. עליית לחץ דם מופיעה גם היא, כנראה עקב אגירת הנוזלים, וגם כאן אין וודאות לגבי המשמעות הקלינית. איסכמיה לבבית ומוות פתאומי תוארו בהקשר לס”א, אך קשה לבודד את תפקידם מכלל התוספים אשר נלקחים, כדוגמת אמפטמינים.

השפעות נפשיות – בין התופעות שתוארו בהקשר לשימוש בס”א נמנים חרדה, דליריום, מאניה והיפומאניה, דיכאון ועוינות. מחקר אחדשנערך בקרב משתמשים הראה כי במהלך סייקל, יש יותר תחושת עוינות, עוינות מילולית וכלפי חפצים לעומת תקופות בין הסייקלים. עם זאת, במחקרים מבוקרים בהם ניתנו סטרואידים נמצא כי רוב האנשים לא יחוו השפעות נפשיות ממינונים סופראפיזיולוגיים של טסטוסטרון, אך חלק אכן יחוו הפרעות מצב רוח קיצוניות. שוב נזכיר כי “בשטח”, המינונים לרוב גבוהים יותר מאשר בניסויים. נראה כי אלו אשר יפתחו הפרעות הם מראש בעלי פסיכופתולוגיה קיימת. במחקר בו נבדק הנושא נמצא כי ס”א הינם חומרים ממכרים, ונראה כי חלק מהסיבות הן חוסר הסיפוק ממסת הגוף וההשפעה המיטיבה של הסטרואידים על כך.

מתי לחשוד?

הסימנים הקליניים המעלים חשד לשימוש הם עלייה במסת שריר (אם הרופא עוקב אחר הספורטאי באופן תדיר, השינויים המהירים יכולים להיות בולטים לעין ג.ד.), עור שמנוני, אקנה, צהבת בעור או בלחמיות, גינקומסטיה, הגדלת כבד, אטרופיית אשכים או בצקת, שינויי מצב רוח או תוקפנות יתר.

יש לזכור כי הנושא קיים, בעיקר בענפי הכוח, וכי הספורטאי יהיה רחוק מלנדב מידע בנושא. יש לצפות כי הספורטאים יהיו בעלי ידע רחב יותר מאתנו בעניין, ולזכור כי אין בידינו מידע לגבי בטיחות השימוש הממושך בחומרים הרבים הקיימים.

דבר העורכים

אורח מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע”ש ריבשטיין במכון וינגייט.

תופעת השימוש בסטרואידים אנאבוליים פרצה זה מכבר את גבולות עולם הספורט ההישגי. בעוד שבקרב ספורטאי הישג מוכרת תופעת השימוש בסטרואידים אנאבוליים למטרת שיפור הביצועים הגופניים מזה עשרות שנים, הרי שלאחרונה אנו נתקלים בתופעה מדאיגה שימוש בסטרואידים בקרב בני נוער ובקרב ספורטאים חובבים.

בעוד שספורטאי ההישג נמצאים תמידית תחת האיום של מבדקי פתע לאיתור השימוש בחומרים אסורים ונתונים בסכנת השעייה פסילה במקרה שייתפסו, הרי שאצל הספורטאים החובבים ומפתחי הגוף הצעירים איום זה אינו קיים כלל. במרבית המדינות אין חוק האוסר על שימוש בסטרואידים אנאבוליים, למעט בכמה מדינות בסקנדינביה, ולכן קלה וקצרה מאוד היא הדרך בין מקורות האספקה הבלתי-חוקיים של התכשירים לבין גופו של הספורטאי הצעיר.

מאחר שלא קיים חוק האוסר את השימוש בסטרואידים אנאבוליים בקרב מי שאינו ספורטאי תחרותי, חשוב מאוד לנקוט במדיניות של הסברה על מנת להבהיר מהם הסיכונים הרבים הכרוכים בשימוש בתכשירים אלה.