במאמר מתוך כתב העת הרפואי הגרמני Deutsche Medizinische Wochenschrift (הקישור הוא לאבסטרקט באנגלית) מגיעים החוקרים למסקנה כי המדד הטוב יותר להערכת תפקוד הכליות, הוא לא ה- serum creatinine אלא ה- creatinine clearance .
הקשר בין אי תפקוד כליות לבין שכיחות רבה יותר של היפוגליקמיות חמורות ידוע ומוכר, וקשור לאופן הפעילות של התרופות האנטי-דיאבטיות. לרוב משתמשים הרופאים הראשונים במדד ה- serum creatinine כדי להעריך את מידת תפקוד הכליות, ובהתאם לכך להתאים את הטיפול האנטי-דיאבטי, בשאיפה להפחית את החשש להיפוגליקמיות. ואולם המחקר שערכה הקבוצה הגרמנית מהידלברג הראה שהמדד המתאים יותר הוא ה- creatinine clearance .
המחקר שערכו עקב אחרי כ- 35 חולים מבוגרים, גיל ממוצע של 61, אשר אושפזו בבי”ח כתוצאה מאירוע של היפוגליקמיה שכלל גם איבוד הכרה.
מניתוח התוצאות של קבוצה זו מסתבר שהחולים עם אי תפקוד כליות היו מבוגרים יותר (גיל ממוצע של 74 הסובלים מאי תפקוד כליות לעומת גיל ממוצע של 34 בעלי תפקוד תקין) , חלק קטן יותר מהם קיבל טיפול אינטנסיבי באינסולין, אך חלק גדול יותר מהם טופל ב- ACE-I .
ל- 16 חולים מתוך 22 שסבלו מאי תפקוד כליות הוקטן המינון של האינסולינים בעת השיחרור מבית החולים, ו/או הופסק הטיפול בסולפנוריאה (sulfonylurea ) .
מסקנת החוקרים הייתה שזיהוי לא נכון של רמת התפקוד של הכליות הוביל למינונים לא מתאימים של טיפולים אנטי-דיאבטיים שגרמו להיפוגליקמיות חמורות, ולכן ההמלצה לקבוע את רמת אי התפקוד על בסיס ה- creatinine clearance .
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!