Caspi I, Levinkopf M, Nerubay J. Results of lumbar disc prosthesis after a follow-up period of 48 months. IMAJ, 5:9-11; 2003.
המאמר סוקר את ניסיונה של קבוצה ישראלית (המערך האורתופדי, המרכז הרפואי שיבא) בטיפול ב-20 חולים באמצעות מישתל מלאכותי לדיסק מתני.
ניוון הדיסק המתני הוא סיבה ידועה לכאבים בגב התחתון והטיפול המקובל בתסמונת זו היה קיבוע האזור הפגוע בעמוד השדרה. הניתוח היה מביא בהמשך לעומסים גבוהים יותר ולהאצת התהליך הניווני בסגמנטים סמוכים של עמוד השדרה. Fenstrom היה הראשון שפיתח מישתל דיסק, אולם המודל שלו נכשל. המישתל הנפוץ ביותר היום, והיה גם בשימוש במחקר זה הוא מישתל Link® Charité SB III . החוקרים סוקרים את התוצאות ומציגים במקביל את הבעייתיות בניתוח.
הניתוח מיועד לחולים עם כאבים כרוניים בגב התחתון על רקע דיסק ניווני שגילם עד 55 שנים מסיבות של איכות עצם ומצב המפרקים האחוריים של עמוד השדרה.
שיטות וחולים
23 מישתלים הושתלו ב-20 חולים, 11 גברים ו-9 נשים, בגילאי 50-24. המעקב היה 48 חודשים, וב-3 חולים הושתלו שני מישתלים. לכל המנותחים היו תלונות של כאבים בגב תחתון עם או ללא תסמונת שורשית במשך 5 שנים לפחות. כל החולים עברו בדיקת תהודה מגנטית שהדגימה היטב את הדיסק החולה והדגימה גם צלקות במקרה של Failed back syndrome לאחר ניתוחים קודמים.
המישתל שהיה בשימוש היה מורכב משתי לוחיות קובלט-כרום ומרכיב פוליאתילן ביניהן שאיפשר תזוזה של 10 מעלות בסגמנט המוחלף.
הניתוח מתבצע בגישה קדמית רטרופריטונאלית. הכלים הגדולים והשרשרת הסימפטטית מוסטים, והדיסק נכרת. לאחר ניתוק הליגמנט השדרתי הקדמי מוכנס המישתל הגדול ביותר האפשרי, כשברוב המקרים השתמשו המנתחים במישתל 9.5 מ”מ. יום לאחר הניתוח החלו החולים ללכת ולשבת.
תוצאות הניתוח הוערכו באמצעות שאלון Oswestry וגרף כאב אנלוגי.
תוצאות
מתוך עשרים המנותחים דורגה התוצאה כמצוינת ב-11, טובה ב-4, בינונית ב-3 ורעה בארבעה חולים. חולה אחד עבר קיבוע של עמוד השדרה וחולה נוסף ממתין לניתוח. ארבעה חולים אינם כשירים לעבודה, חולה אחד חזר לעבודה גופנית והשאר לעבודה קלה.
בשני חולים היתה תזוזה של המישתל שחייבה ניתוח חוזר. בחולה אחד הסיבה לתזוזה היתה קרע בליגמנט האורכי האחורי ובשני שבר ב-end plate של החוליה. בחולה אחד נגרם קרע בשופכן במהלך הניתוח ובחולה אחר פקקת של העורק האיליאקי שטופלו ניתוחית. בשני חולים הופיעה הסתיידות של הליגמנט האורכי הקדמי שהגיבה לפיסיותרפיה אינטנסיבית.
דיון
הטיפול המקובל עד עתה במחלת דיסק ניוונית היה קיבוע של עמוד השדרה, ניתוח שהיה כרוך בקינמטיקה פתולוגית של עמוד השדרה, בתחלואה לאזור תורם שתל העצם, אי איחוי ועלויות גבוהות. הניתוח שבוצע בחולים בסדרה זו מאפשר החלפת הדיסק החולה במישתל מתפקד. ההתוויה העיקרית לניתוח היא דיסק ניווני וכאבים לאחר כריתת דיסק. אי יציבות עמוד שדרה, מפרקי פסצט אחוריים חולים ומחלת עצם מטבולית מהוות התוויות נגד לניתוח. ב-80% מהמנותחים הושגה תוצאה טובה יותר מאשר בקיבוע עמוד שדרה . המנתחים מעריכים כי הסיבוכים היו עקב עקומת למידה האופיינית לכל ניתוח חדש.
במקרה של כשלון הניתוח ניתן לבצע קיבוע אחורי של עמוד השדרה ללא צורך בהוצאת המישתל. המחברים מציינים כי רוב מקרי הכישלון נובעים מבחירה לקויה של המנותחים. לדעתם מישתלי דיסק מתני ובהמשך גם צווארי הם הטכנולוגיה של העתיד.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!