ניתן לתאר גלאוקומה ראשונית פתוחת זוית כתהליך דגנרטיבי של תאי הגנגליון של הרשתית. תהליך נוירו-דגנרטיבי זה מאופיין קלינית בנאורופתיה גלאוקומטוטית של עצב הראיה עם נזק גלאוקומטוטי של שדה הראיה עם זוית פתוחה וחוסר גורם אחר לגלאוקומה. השכיחות של גלאוקומה פתוחת זוית היא כ- 1% מהאנשים בגיל 55 שנה או מבוגרים יותר בעולם המערבי. סיפור משפחתי ולחץ תוך עייני מוגבר מהווים את גורמי הסיכון העיקריים. מקובל גם שלפקטורים גנטיים יש תפקיד חשוב. עד עתה לא נחשבו פקטורים גנטיים לגורמים משניים למחלה למעט המצב האוטוזומלי רצסיבי של בופתלמוס. במספר משפחות עם גלאוקומה ראשונית פתוחת זוית בהן נמצאה תורשה אוטוזומלית דומיננטית, נמצא linkage עם מספר איזורים גנומיים. זוהו 2 גנים: ה- myocilin gene אחראי ל- 3% עד 5% מגלאוקומה ראשונית פתוחת זוית במבוגרים. מוטציות ב- optineurin gene מצויות ב- 16.7% מהמשפחות עם גלאוקומה פתוחת זוית תורשתית. ברוב המשפחות עם גלאוקומה פתוחת זוית לא ניתן לזהות צורת הורשה מנדליאנית ברורה. מאידך נחשבת גלאוקומה פתוחת זוית כמחלה הטרוגנית, מולטיפקטוריאלית בה מעורבים משתנים מרובים, גנטיים ובלתי גנטיים.
במחקר שנערך בשיתוף פעולה בין The Netherlands Ophthalmic Research Institute מומרכזים אחרים בהולנד נעשה שימוש בגישה חדשה אשר עושה אינטגרציה של כל המידע על משפחה כדי לחשב family score – מדד משפחה . (4) מדד זה מוגדר כסיכום של ההבדלים בין הערכים הצפויים והמצויים עבור כל קרוב משפחה לגבי מחלה מסוימת. הערך הצפוי לכל קרוב משפחה מבוסס על השכיחות באוכלוסיה המתוקנת לגיל ולמין. המשקל הוא יחסי לקרבה בין קרוב המשפחה לנבדק. השיטה מסכמת את המידע על כל קרובי המשפחה כולל מצב המחלה בהם, הגיל, המין ומידת הקרבה.
המטרה של המחקר היתה ליישם את שיטת הבדיקה החדשה על מאגר המידע על גלאוקומה פתוחת זוית באוכלוסיה שהשתתפה ב- Rotterdam Study ולהשוות את מדד המשפחה המתקבל עבור קרובי משפחה חולים וקרובי משפחה לא חולים.
לגבי 37 חולים ניתן היה להגיע ל- 44 מקרובי המשפחה ו- 86 ילדים. בקבוצת הביקורת היו 83 אנשים עם נתונים לגבי 97 קרובי משפחה ו- 155 ילדים. מדדי המשפחה שחושבו היו בין 0.44 ל- 7.08 בקרב המקרים ובין 0.98 ל- 2.46 בקרב אנשי הביקורת. עליה בערך אחד במדד המשפחה היה קשור באופן משמעותי לעליית הסיכון לפתח גלאוקומה פתוחת זוית.
המסקנה הייתה שמדד המשפחה יכול לנבא התפתחות גלאוקומה פתוחת זוית והוא יכול להיות שימושי לזיהוי אנשים עם סיכון גנטי גבוה.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!