נשים שהינן נשאיות למוטציות BRCA1 או BRCA2 הינן בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד (סיכון המוערך ב- 85%-60% – מחושב עד גיל 70) וסרטן השחלה (65%-15%). מספר מחקרים, מרביתם רטרוספקטיבים, הצביעו על יתרון בביצוע כריתת טפולות מניעתית שמאפשרת אבחון וטיפול בשלבי מחלה מוקדמים יותר (הן בסרטן השד והן בסרטן השחלה). מספר מחקרים נוספים הצביעו על האפשרות כי כריתה מניעתית של הטפולות עשויה להגן בפני סרטן שד בעל מאפיינים תורשתיים-משפחתיים.
העבודה הפרוספקטיבית המובאת כאן בודקת האם כריתה מניעתית של הטפולות מקטינה את הסיכון לסרטן השד וגידולים ממאירים גינקולוגית הקשורה ל- BRCA, קרי: סרטן השחלה, החצוצרה והצפק.
הנשים אשר הוכללו במחקר היו כולן נשאיות של BRCA1 או BRCA2 על-פי בדיקה שבוצעה ב-
Memorial-Sloan Kettering Cancer Center ” .
סה”כ אובחנו בשנים 2001-1995, 272 נשים כבעלות המוטציות הנ”ל. מהן 265 הסכימו להשתתף במחקר. 63 הוצאו היות ועברו כריתת טפולות בעבר לפני הייעוץ הגנטי. 25 נשים הוצאו עקב גיל נמוך מ- 35 שנה. סה”כ נותרו 177 נשים. מהן 4 אבדו למעקב וב- 3 התגלה סרטן בשלב מוקדם בביצוע כריתת הטפולות המניעתית. אי לכך סה”כ הוכללו בחישובים ובתוצאות 170 נשים.
התפלגות הנשים: הנשים התפלגו על-פי רצונן
למעקב בלבד (72 נשים):
בדיקה גינקולוגית כולל בדיקת על-שמע נרתיקית פעמיים בשנה. מדידת רמות CA125 פעמיים בשנה. ממוגרפיה שנתית, ו- 2-4 בדיקות שד שנתיות.
או לביצוע כריתת טפולות מניעתית ומעקב (98 נשים).
לא היו הבדלים במאפיינים הדמוגרפיים, התפלגות המוטציות BRCA1/2, שיעור החולים בקרב בני המשפחה והתפלגות מקרי הסרטן במשפחה בין שתי הקבוצות. שיעור הנשים שביצעו בעבר כריתת שד דו”צ היה גבוה יותר בקרב הנשים שבחרו בכריתת טפולות מניעתית (30% מול 14%, p=0.02).
סה”כ מקרי הסרטן הרלוונטים מצוינים בטבלה:
p | מעקב | כריתת טפולות מניעתית | |
0.04 | 5 נשים | 1 נשים | סרטן שחלה, חצוצרה או קרום הצפק |
0.07 | 8 נשים | 3 נשים | סרטן השד |
0.006 | 13 גידולים 12 נשים | 4 נשים | סרטן שחלה, חצוצרה, צפק או שד |
באנליזת אירועים לאורך זמן (Kaplan-Meier Analysis) נמצא כי משך הזמן החופשי ממחלה הקשורה ל- BRCA (שד, שחלה, חצוצרה, צפק) היה ארוך באופן משמעותי ומובהק בקרב הנשים שעברו ניתוח מניעתי.
סה”כ ביצוע כריתה מניעתית של הטפולות נמצאה כמורידה סיכון לסרטן השחלה בפקטור של 0.32, סרטן שחלה-חצוצרה-צפק בפקטור של 0.15, וכלל הגידולים הנ”ל בפקטור של 0.25.
יש לציין כי כריתה מניעתית של הטפולות לוותה בסיבוך ב- 4 נשים (5%):
1. מעבר ללפרוטומיה עקב הדבקויות וזיהום בתר-ניתוחי.
2. התנקבות (פרפורציה) של שלפוחית השתן ע”י הטרוקאר.
3. חסימת מעי על רקע הידבקויות חודשיים לאחר הפעולה הלפרוסקופית.
4. התנקבות של הרחם שבוצעה ע”י המניפולטור.
לסיכום: עבודה זו מצאה שיעור של גידולים סרטניים הקשורים ל- BRCA בנשים נשאיות של 53 מקרים ל- 1000 שנות אישה. שיעור זה גבוה מעט מהמדווח בספרות (21-42 מקרים ל- 1000 שנות אישה) ויתכן ומשקף גידולים שכבר היו קיימים בתקופת הגיוס למחקר. עם זאת, מחקר זה מדגים יתרון משמעותי בהקטנת הסיכון לתחלואה ממארת (שד, שחלה, חצוצרה וצפק) ע”י כריתה מניעתית של הטפולות בנשים עם מוטציה BRCA1/2 . שיעור ההגנה של הפעולה המניעתית במחקר זה הייתה נמוכה מעט משיעור ההגנה שיוחס במחקרים רטרוספקטיבים קודמים. יש לזכור כי במחקר הנדון לא נקבעה באופן אקראי הגישה הטיפולית שתינתן לאישה, ולכן לא ניתן לשלול את האפשרות שהתוצאות הושפעו ממאפייני הנשים שבחרו דווקא לעבור כריתת טפולות מניעתית (Selection Bias). הטייה זו יכולה לפעול בשני הכיוונים, כלומר ייתכן ודווקא נשים בסיכון גבוה יותר בחרו לעבור את הניתוח, ולכן למעשה היתרון בניתוח גדול עוד יותר מזה שמודגם בהשוואה לקבוצת ביקורת לא אקראית. יתר על כן, ניתן לציין כי הפעולה הכירורגית הקנתה לכאורה שיעור הגנה לא רק מפני סרטן שחלתי אלא גם מפני סרטן השד. הפעולה הניתוחית לוותה בשיעור נמוך של סיבוכים קצרי טווח. יש להדגיש כי כריתת טפולות מניעתית קשורה בסיכונים ידועים נלווים הנובעים משינוי במאזן ההורמונלי, ובעקבותיו השפעה שלילית על פרופיל השומנים בדם, על שיעור התחלואה הקרדיווסקולארית ועל נטייה לאוסטיאופורוזיס.
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
שרי הבריאות והאוצר מינו את ועדת סל התרופות לשנת 2023
שר הבריאות, ניצן הורוביץ, ושר האוצר, אביגדור ליברמן מינו את הוועדה הציבורית שתמליץ למועצת הבריאות ולממשלה על תוספת תרופות, טכנולוגיות רפואיות והשירותים לסל שירותי הבריאות בשנת 2023. תקציב עדכון הסל יעמוד על 550 מיליון ש”ח. להלן חברי ועדת הסל לשנת 2023: • יו״ר הוועדה: פרופ׳ דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, בי”ח הדסה ודיקן הפקולטה לרפואה, […]
משרד הבריאות מפרסם דוח פיננסי של מערך האשפוז הכללי ציבורי בישראל לשנת 2019
השבוע מפרסם משרד הבריאות דוח הסוקר את פעילות 27 בתי החולים הכלליים-ציבוריים בשנת 2019. הסקירה מתמקדת בנקודות הדמיון והשוני בין בתי החולים, תוך מתן דגש על הבדלי הבעלות, גודל המוסד והמחוז בו שוכן בית החולים. מטרתו של הדוח היא ליצור תשתית השוואתית העוקבת אחר פעילות בתי החולים ומעריכה את ביצועיהם הפיננסים באופן שקוף. הדוח מופץ […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!