יעילות תרופות אונקולוגיות חדשות: חידוש אמיתי או אכזבה?

בשנים האחרונות הוכנסו לשימוש תרופות אונקולוגיות תוך טיפוח תקווה למהפכה. עם רכישת הנסיון בשימוש בתרופות אלו במספר גדול יותר של חולים התברר כי התקווה הראשונית היתה מעט מוגזמת. כדוגמא אציין את ה- FLUDARABINE.
הכנסת GLEEVEC ; IMATINIB MESYLATE לשימוש היא, ללא ספק, פריצת דרך בכך שמדובר בשימוש בחומר בעל השפעה ישירה על יכולת הביטוי של Bcr-Abl ומכאן נגזר שם התרופה
Signal Transduction Inhiitor.
התוצאות הראשוניות בשימוש בתרופה זו הן מרשימות, כך שגם דוגלים מושבעים בשימוש באינטרפרון נוטים להשתמש בתרופה זו, אפילו כתרופה ראשונה (1). פרדריק אפלבאום בסקירתו מלפני כשנה
(2) מנסה להרגיע מעט את ההתלהבות. הוא ואחרים הצביעו על העובדה כי הניסיון בשימוש בתרופה זו הוא קצר ולכן איננו יודעים את התוצאות לטווח ארוך וגם איננו יודעים מהן התרופות היעילות כטיפול “בקו שני” אם ST1 נכשל. כהמשך לקו זהיר זה אפשר לראות את מאמרם של גולדמן וחבריו (3) אשר פורסם בחוברת האחרונה של BLOOD.
(Blastic transformation (BT היא הוראה מקובלת לטיפול ב-STI. במאמר זה מדווחת הפרוגנוזה של 21 חולים עם BT מיאלואידית אשר טופלו ב-STI לעומת 20 חולים עם BT מיאלואידית אשר טופלו בפרוקטולים שונים של כימותראפיה. ההישרדות החציונית של 74 החולים עם BT מיאלואידית ולימפובלסטית היתה 8.2 חודשים. ההשרדות החציונית של חולי BT מיאלואידית שטופלו בכימותראפיה היתה 10.1 חודשים בעוד ההשרדות החציונית של החולים עם BT מיאלואידית שטופלו ב-STI היתה 6.5 חודשים בלבד.

למאמר שתי מגבלות.
האחת- הקבוצות קטנות.
השניה- לא מדובר במחקר פרוספקטיבי כפול סמויות וקיימת שונות גדולה בין החולים לגבי טיפולים קודמים.
המחברים זהירים בהסקת מסקנות ומעירים כי ייתכן ששילוב של STI עם כימותראפיה יתן תוצאות טובות יותר. בכך קיים דימיון עם השימוש היום ב-FLUDARIBINE.
מחשבה שנייה קיימת גם לגבי השימוש ב- MYLOTARG. ההוראה העיקרית לשימוש בתרופה זו היא התלקחות AML בחולים מעל גיל 60 שהם חיוביים לרצפטור CD33. במאמר זה מדווחות התוצאות לגבי 23 חולים בגיל חציוני של 43 שנים שעברו השתלת מח עצמות והמחלה חזרה. מדובר בקבוצת חולים עם פרוגנוזה גרועה במיוחד. ב-11 מתוכם נמצאה הפרעה בתפקודי הכבד: בכולם הפרעה אנזימטית וב-7 גם מיימת. בקבוצה זו נפטרו 9 חולים בחציון של 40 ימים, מתוכם 7בגלל אי ספיקה כיבדית. לעומתם, בכלל הקבוצה 6 חולים נכנסו להפוגה הנמשכת מעל 60 יום.
הרושם מקריאת המאמר הוא שהתרופה מהווה פריצת דרך מחשבתית אך התרופה הספציפית מאוד רעילה, לפחות בחולי AML עם הישנות המחלה לאחר השתלה.

1. Talpaz M., Interferon-alfa-based treatment of chronic myeloid leukemia and implications of signal transduction inhibition. Semin. Hematol. 38,Suppl 8 22-27, 2001.
2. Goldman J., Implications of Imatinib Mesylate for hemotopoietic stem cell transplantation. Semin. Hematol., 38 Suppl. 8, 28-34, 2001
3. Wadhwa J., et al.,Factors affecting duration of survival after onset of blastic transformation of chronic myeloid leukemia. Blood. 2002; 99: 2304-2309.
4. Rajvanshi P.,et al., Hepatic sonusoidal obstruction after gemtuzumab ozogamicin(Mylotarg) therapy. Blood. 2002; 99: 2310-2314.

באותה חוברת של BLOOD בעמוד 2627 מדווחת תצפית קלינית של טיפול ב-FLUOXETINE (PROZAC) 10 מגר’ ליום או
SEROXAT) PAROXETINE 20) מגר’ ליום לעקצוץ בחולי פוליציתמיה אמיתית.
בכל עשרת החולים שטופלו העקצוץ פחת משמעותית או נעלם לגמרי. שני חולים הפסיקו את הטיפול בגלל תופעות לוואי. בגלל הסבל הקשה של חלק מחולים אלו התצפית הזו מעניינת.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה