Occurrence of hallucinatory experiences in a community sample and ethnic variations
LOUISE C. JOHNS, Dphil, JAMES Y. NAZROO, PhD, PAUL BEBBINGTON, FRCPsych, ELIZABETH KUIPERS, PhD

הזיות הן ממצא אפייני במחלות פסיכיאטריות קשות אולם מופיעות גם באנשים 'נורמליים' שאין בעברם מחלות פסיכיאטריות. דיווחים על שונות תרבותית ואתנית בחווית הזיות מרמזים שהן אינן מאפיינות מחלה בהכרח. במחקר זה נבדק שיעור הימצאות הזיות במדגמים של לבנים ושל מיעוטים אתניים. הנתונים נלקחו מסקר לאומי של קבוצות אתניות בבריטניה.

תוצאות
שיעור ההזיות נמצא נמוך ושונה בקבוצות האתניות

השונות
מקבוצת הלבנים 4% דיווחו על קיום הזיות. בקבוצת יוצאי האיים הקריביים שיעור הדיווח היה פי ½ 2. בקבוצת יוצאי דרום אסיה מחצית (טבלה 1).

מבין הלבנים ההזיות שכיחות ביותר בקבוצת גילאי 19-16 שנים. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין נשים (3.3%) לגברים (4.9%). מבין הקריביים השכיחות גדולה יותר בגילאי 29-20 ו- 59-50 ויותר נשים מגברים דיווחו על הזיות (11.8% לעומת 7.4%). בקרב יוצאי דרום אסיה השכיחות דומה בקבוצות הגיל השונות ובין נשים לגברים (תרשים 1).

מחלה נפשית נמצאה באחוז קטן בלבד מהמדווחים על הזיות (טבלה 2).

בקבוצת הקריביים האחוז היה הנמוך ביותר.
רק 25% מתוך המדווחים על הזיות קיימו קריטריונים לפסיכוזה, 56% קיימו קריטריונים להפרעה אפקטיבית ו- 19% לא קיימו קריטריונים להפרעה כלשהי.

דיון ומסקנות
שכיחות ההזיות במחקר זה נמוכה, גם בהשוואה למחקרים קודמים. הסבר אפשרי לכך הוא באופן הצגת השאלה לנבדקים. אין בנתונים פרטים על טיב ההזיות וההקשר בו הופיעו ולכן לא ניתן להעריך את שיעור ההזיות הקשורות לשינוי במצב ההכרה או לשימוש בסמים.
ההבדלים בין הקבוצות האתניות מרמזים על שונות תרבותית הן בחווית ההזיה והן בדיווח עליה. במחקר דומה
(http://bjp.rcpsych.org/cgi/content/full/180/2/174#REF18) דיווחו יותר אמריקנים שחורים על הזיות בהשוואה ללבנים. באשר לממצא נוסף שכיחות נמוכה יותר של דיווח על הזיות באסיאנים מהגרים לעומת אסיאנים וותיקים מציעים הכותבים שזאת תוצאה של הבנה לקויה של שאלות המחקר ע"י המהגרים, ושל פער תרבותי ולשוני, ומסיקים ששאלונים אלה הם פחות מהימנים ככל שהנבדקים רחוקים מהתרבות המערבית.
ממצא חשוב הוא שההזיות אינן בהכרח מלוות בפסיכוזה. רק שיעור קטן מהמדווחים על הזיות דיווחו גם על אבחנה או טיפול בפסיכוזה, והשיעור קטן עוד יותר בקבוצות אתניות אחרות לעומת לבנים. הממצאים תומכים בדעה שקיים רצף בתופעות הפסיכוטיות בין הלוקים במחלות נפשיות ובין האוכלוסייה הכללית ובמילים אחרות שיש רצף בין פסיכוזה ונורמליות. הקשר בין הבדלים אתניים בהזיות ובין קיום מחלה פסיכוטית אינו ברור. נטען שחוסר תשומת לב להבדלים תרבותיים בהזיות ותסמינים 'פסיכוטיים' אחרים גורמת לאבחון יתר של סכיזופרניה בקרב מיעוטים אתניים. מצד שני מחקרים אחרים הראו ששיעורים גבוהים של פסיכוזה באפריקנים קריביים אינם תוצאה של אבחון מוטעה. המחקר הנוכחי מרמז שביחס לכל הקבוצות האתניות דיווח על הזיות אינו בהכרח קשור במחלת נפש.

השלכות קליניות
הדעה על הרצף בין החוויה הפסיכוטית והנורמלית היא פחות סטיגמטית לעומת העמדה המסורתית והקטגורית (ויש לה גם משמעויות משפטיות)
שיעורי הזיות בקרב מיעוטים (קריביים) אינם קשורים בשיעורים גבוהים יותר של פסיכוזה.
יש לשים לב להבדלים האתניים בחוויה ובדיווח על הזיות בעת שמאבחנים הפרעות פסיכיאטריות.

מגבלות:
השאלונים בהם השתמשו במחקר זה נועדו לסקר הזיות ואינם מספקים מידע על הטיב וההקשר המדויקים של ההזיות (וגם לא על ההבדלים בתוכן ההזיות).

הערת העורך
במדינה קולטת עלייה ורב-עדתית כישראל צפויים הבדלים בין העדות בתסמינים הנפשיים בכלל, ובהזיות בפרט, לא פחות מבבריטניה. זהו אתגר לקלינאים בבואם לאבחן מחלות נפשיות על סמך התסמינים, ואתגר משמעותי לא פחות לקבוע היכן מצויה הנקודה הקריטית ברצף שבין 'נורמליות' ו'מחלה'. מעניינים לא פחות ההבדלים בתכני ההזיות בין יוצאי תרבויות שונות. אלו לא נבדקו בעבודה זו והם כר פתוח למחקרים נוספים.

לתקציר

למאמר