Janice J. Eng,Stephen M. Devins,Andrea F. Townson, Dianna Mah-Jones,Joy Bremner,Grant Huston
Physical Therapy August 2001;81:1392-1399.

נפגעי חוט שדרה מתמודדים לא רק עם התוצאה הישירה של הפגיעה אבל גם עם ההשפעה על תפקוד מערכות פזיולוגיות אחרות כגון לב, נשימה, שרירים, שתן ומערכת העיכול. הסיבוכים הנפוצים הם פצעי לחץ, דלקות בדרכי השתן, קיצור טווח תנועה ועליה בטונוס השרירים. עמידה לאורך זמן מהווה חלק חשוב בטיפול ושיקום של חולים אלו במחשבה למנוע סיבוכים ולשפר את איכות החיים הכללי.

מטרת המחקר
לסקור את אוכלוסיית נפגעי חוט שדרה על מנת:
1. לאמוד את מידת השימוש בעמידה לאורך prolonged standing זמן באוכלוסייה זו.
2. להשוות את המאפיינים של אלו המעמידים את עצמם לעומת אלו שאינם מעמידים את עצמם.
3. לסכם את האמצעים, התדירות ומשך הזמן שמשתמשים החולים כדי להשיג עמידה לאורך זמן prolonged standing.
4. לסכם את ההערכות העצמיות של היתרונות והחסרונות של עמידה לאורך זמן.

שיטות מחקר
סקר רוחב באמצעות שאלון הערכה עצמית הנשלח בדואר לנפגעי חוט שדרה.

אוכלוסיית המחקר
126 נפגעי חוט השדרה הרשומים כחברים ב Brittish Columbia Paraplegic Association. לא נכללו בקבוצה זו אנשים שהפגיעה היא בגובה C1, C2 בגלל הצורך בשימוש במכונת הנשמה.

כלי מחקר
שאלון הכולל 17 פריטים להערכה עצמית של הנבדק. הפריטים התייחסו לשלושה תחומים: מידע דמוגרפי, מידע אודות השימוש בעמידה לאורך זמן ותפיסת היתרונות והחסרונות של העמידה לאורך זמן.
השאלון פותח ע"י צוות המחקר שכלל אנשי מקצוע העובדים עם חולים נפגעי חוט שדרה, 2 פזיותרפיסטים, מרפא בעיסוק ורופא שיקומי. השאלון הועבר לקבוצת נפגעי חוט שדרה שעברו טיפול במרכז שיקום מקומי כפיילוט.

קריטריונים להגדרת המושג עמידה לאורך זמן
1. העמידה מחייבת שימוש באביזר עזר (מסגרת עמידה, הליכון) על מנת להשיג ולהתמיד בעמידה (החולה אינו עצמאי בעמידה).
2. משך העמידה מעל 20 דקות ביום.
3. מטרת העמידה היא לקדם בריאות.

חלוקות משנה של הנבדקים המעמידים את עצמם:
1. עמידה אקטיבית: כזאת הכוללת מאמץ שרירי על מנת להשיג תנוחת עמידה.
2. עמידה פסיבית: כזאת התלויה במתקן על מנת להשיג עמידה ולהתמיד בה.

* משתתף באופן קבוע בפעילות גופנית.
* אינו משתתף באופן קבוע בפעילות גופנית.

תוצאות
הנתונים הדמוגרפים של הנבדקים החזירו שאלונים תאמו את הנתונים הדמוגרפים של כלל אוכלוסיית נפגעי חוט שדרה בקנדה.
38 (30%) מהנבדקים מבצעים עמידה לאורך זמן על מנת לקדם את בריאותם. 88 (70%) מהנבדקים אינם מבצעים עמידה לאורך זמן. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בגיל הנבדקים. נמצא שהזמן שעבר מאז הפגיעה אצל אלו שאינם מבצעים עמידה לאורך זמן הוא ארוך יותר. אחוז גבוה יותר מהנבדקים המבצעים עמידה הם paraplegic לעומת quadriplegic ועוסקים יותר בפעילות גופנית לעומת הקבוצה שאיננה מבצעת עמידה.

הסיבות לאי ביצוע עמידה לאורך זמן (88 נבדקים):
מחיר מכשיר העזר לביצוע עמידה לאורך זמן יקר מדי. N=29
הנבדקים אינם מכירים מכשיר המסוגל לעזור להם להיעמד. N=23
אין להם זמן לעסוק בתכנית לעמידה לאורך זמן. N=25
אין די עזרה לעמוד. N=8 quadriplegic N=8 paraplegic
אין די מקום לעמוד. N=8 quadriplegic N=8 paraplegic
אין די מוטיבציה. N=3

פראמטרים של עמידה לאורך זמן (38 נבדקים)
שימוש בשיטה אקטיבית לעמוד כגון הליכון ומכשירים ארוכים N=17 (45%).
שימוש בשיטה פסיבית לעמוד (N=20 (53%
נבדק 1 השתמש בשתי השיטות יחד.

משך הזמן הממוצע שהנבדקים השתתפו בתכנית של עמידה לאורך זמן = 55 חודשים.
משך זמן עמידה בכל ביצוע: 40 דקות (SD 29), בממוצע פעם אחת ביום, 3.8 (SD 2.4) פעם בשבוע.

דווח על ההשפעות של עמידה לאורך זמן

סיכום ומסקנות
לנפגעי חוט שדרה המבצעים עמידה קבועה לאורך זמן ישנה תפיסה של יתרונות רבים במערכות פזיולוגיות שונות. לאור הקשיים בביצוע פעולה זו, חשוב לשפר את הנגישות של האנשים לאביזרים מתאימים על מנת להגדיל את מספר הנפגעים המסוגלים לבצע את העמידה. סקר זה בדק רק את היתרונות שהאנשים עצמם תופסים כקיימים ולא את היתרונות שלקיומן הוכחה מדעית.
יש מקום להמשיך את המחקר בתחום זה.