Genes and Environment in Refractive Errors: The Twin Eye StudyChristopher J. Hammond, Harold Snieder, Clare E. Gilbert, Tim D. Spector
Invest Ophthalmol Vis Sci. 2001;42:1232-1236
קיים ויכוח ארוך שנים בנוגע לחשיבות היחסית של הגורמים להפרעות רפרקציה ובמיוחד לגבי קוצר ראיה. החשיבות של פקטורים גנטיים בהתפתחות מיופיה הודגמה במחקרים רבים בעבר אך לרוב רק קצרי ראיה נבחרו להשתתף במחקרים אלה.
כדי לבדוק את החשיבות היחסית של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים על התפתחות הפרעות ברפרקציה בוצע מחקר תאומים קלאסי.
הרפרקציה נבדקה ב-506 זוגות תאומות (226 זוגות תאומות מונוזיגוטיות ו-280 זוגות תאומות דיזיגוטיות) בגיל 49 עד 79 (גיל ממוצע 62.4 שנים). בוצעה הערכה סטטיסטית באמצעות univariant and bivariant maximum likelihood model fitting כדי להעריך את המרכיבים הגנטיים והסביבתיים.
התברר שההשפעות הגנטיות הנן בעלות חשיבות עיקרית בהתפתחות קוצר ראיה ורוחק ראיה (תורשה של 84% עד 86%). התורשה של אסטיגמטיזם היא 50% עד 65% והיא בעיקרה דומיננטית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!