e-med-isral-ribbon

הארעות ותוצאות זיהום ב- E.COLI מסוג H7:O157 בקרב מקרי שלשול דמי ברחבי ארה"ב.

לאחרונה E. COLI המפריש רעלן דמוי שיגה (STEC) (כגון סרוטיפ H7:O157?)הינו הפתוגן יוצר שלשול דמי ממנו חוששים יותר מכל.
זיהום זה אחראי ללמעלה מ-100,000 זיהומים, 3,000 אישפוזים ו- 90 מקרי מוות לשנה בארה"ב, רובם תוצאה של תסמונת המוליטית אורמית. במיוחד מדאיגים הדיווחים כי מתן אנטיביוטיקה עלולה להחמיר מהלך המחלה עקב שחרור מואץ של רעלנים ולפיכך ניצבת בפני הרופא דילמה האם לטפל אמפירית באנטיביוטיקה בחולה עם דיזינטריה ולהסתכן בהחמרת המחלה במקרה של חולה שלקה ב STEC. מחקר זה בא להעריך את הארעות STEC בקרב מקרי שלשול דמי בהם בודד המחולל, בחולים שפנו לחדרי מיון בארה"ב.
המחקר נערך ברשת של 11 חדרי מיון בבתי חולים המסונפים לאוניברסיטאות בין יולי 1996 עד דצמבר 1998. החולים שפנו לחדרי המיון מלאו שאלונים וטופלו על פי הקווים המנחים למחלה זו. בדיקות הצואה נבחנו תחת השיטות המתקדמות ביותר. זיהום "מאושר" ב- STEC הוגדר כאשר היה אישור סרוטיפי בתרבית וכן הודגמו טוקסינים של החידק. זיהום "אפשרי" הוגדר כאשר רק אחד משני התנאים הללו התקיים. החוקרים התקשרו כ 4-2 שבועות לאחר תום האשפוז לחולים לברר את מצבם.
נמצאו873 חולים שהציגו 877 אפיזודות של שילשול דמי. רבע מהחולים היו ילדים מתחת לגיל 5. זיהום "מאושר" בשילוב עם "אפשרי" נמצא ב- 14 חולים (2.6%) מכלל 549 אפיזודות-חולים אשר תורבתו.כמו כן בודדו שיגלה (15.3%), סלמונלה (%5.8), קמפילובקטר (6.2%) ופתוגנים אחרים: ויבריו,ירסיניה, פלסיומונס (1.6%). חולי STEC הציגו תמונה של שלשול יותר דמי וללא חום באופן שכיח מזיהומים אחרים וכנראה בשל התמונה הפחות חריפה אף אושפזו פחות בבית החולים.
ממצאי מחקר זה מאשרים, לפחות לעת עתה, כי זיהום ב- STEC אינו שכיח בקרב מקרי שלשול דמי בחדרי מיון בבתי חולים בארה"ב וכן את הצורך בנטילת תרביות צואה ושימוש באגר ע"ש מקקונקי (פרט למצב בו שכיחות זנים כגון O111 הינה גבוהה).

הערת העורך:
השימוש האמפירי באנטיביוטיקה במקרי שלשול דמי עדיין מהוה דילמה טיפולית. שיגלה, המזהם השכיח בסדרה זו, מחייב טיפול אנטיביוטי המקצר את משך המחלה ומגביל את התפזרות החיידק לעומתו מהלך המחלה של זיהום בסוגי סלמונלה לא טיפואידלית לא מושפע ממתן אנטיביוטיקה.
במקרים בהם ישנו חשד אפידמיולוגי לזיהום ב E.COLI H7:O157 כגון: אכילת המבורגר נע או חשיפה לבשר הידוע כנגוע, שתית מיץ לא מפוסטר או התפרצות ידועה, מוטב להימנע ממתן אנטיביוטיקה עד לתוצאות תרבית הצואה ולטפל בחולה סימפטומטית. מעקב מתמיד אחר קיום STEC בשרשרת המזון וחינוך הציבור להכנת וטיפול במזון בצורה נכונה הכרחיים גם הם במניעת המחלה.

למאמר המקורי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה