בסקירה זו מובאות התוצאות ארוכות הטוח של מחקר ה-EAST (ר"ת של The Emory Angioplasty Versus Surgery Trial ),
אשר השווה בין אנגיופלסטיה לניתוח מעקפים בחולים עם מחלה דו או תלת כלית.
מחקר הEAST היה מחקר חד מרכזי שהשווה בין התוצאות של אנגיופלסטיה, קבוצה של 198 חולים, לבין ניתוח מעקפים , קבוצה של 194 חולים, בחולים עם מחלה דו או תלת כלית.
החולים גויסו למחקר בשנים 1987 עד 1990. תוצאות המחקר הראשוני הראו שבמשך 3 השנים הראשונות, מות, אוטם שריר הלב או נוכחות איסכמיה נרחבת במפוי תליום ארעו ב28.8% בקבוצת האנגיופלסטיה לעומת 27.3% בקבוצת ניתוח המעקפים. לאחר 3 שנים 92.9% מקבוצת האנגיופלסטיה לעומת 93.8% מקבוצת ניתוח המעקפים נשארו בחיים (p=NS). המחקר הנוכחי מדווח מעקב של 8 שנים על כל 392 החולים שנכללו במחקר.
79.3% מהחולים בקבוצת האנגיופלסטיה לעומת 82.7% מהחולים בקבוצת ניתוח המעקפים נשארו בחיים 8 שנים (p=0.40).הייתה נטיה לא משמעותית מבחינה סטטיסטית לטובת ניתוח מעקפים בחולים עם מחלה תלת כלית. בחולים עם מחלה תלת כלית חיות לאחר 8 שנים היתה 75.5% בקבוצת האנגיופלסטיה לעומת 81.6% בקבוצת ניתוח המעקפים (p=0.35). בחולים עם מחלה דו-כלית, 81.8% מקבוצת האנגיופלסטיה לעומת 83.4% מקבוצת ניתוח המעקפים נשארו בחיים לאחר 8 שנים (p=0.75). בחולים עם הצרות קריבנית של הLAD ההשרדות לאחר 8 שנים נטתה להיות טובה יותר באלו שעברו רנדומיזציה לניתוח מעקפים : 85.6% לעומת 79.6%,עם מובהקות של p=0.16
59 חולים עם סוכרת נכללו במחקר (29 בקבוצת האנגיופלסטיה ו- 30 בקבוצת ניתוח המעקפים). בקרב חולים שעברו רנדומיזציה לאנגיופלסטיה, 60.1% מהחולים הסוכרתיים לעומת 82.6% מהחולים הלא סוכרתיים נשארו בחיים לאחר 8 שנים (p=0.02). לעומת זאת 75.5% מהחולים הסוכרתיים שעברו רנדומיזציה לניתוח מעקפים נשארו בחיים (p=0.23 לעומת אנגיופלסטיה). בקרב 333 החולים הלא-סוכרתיים, 82.6% מהחולים בקבוצת האנגיופלסטיה ו- 84.0% מהחולים בקבוצת ניתוח המעקפים נשארו בחיים, עם מובהקות של p=0.71

במשך 8 שנות המעקב 29.3% מקבוצת האנגיופלסטיה לעומת רק 2.4% מקבוצת ניתוח המעקפים נזקקו לניתוח מעקפים (חוזר) (p<0.001). במשך שלושת השנים הראשונות אנגיופלסטיות בוצעו ב41% מהחולים בקבוצת האנגיופלסטיה לעומת רק ב13% מקבוצת ניתוח המעקפים
(p<0.001). אולם לאחר שלשת השנים הראשונות העקומות של אחוז החולים בכל קבוצה שעברו אנגיופלסטיה היו מקבילות.
7.5% נוספים מקבוצת האנגיופלסטיה לעומת 11.3% מקבוצת ניתוח המעקפים עברו אנגיופלסטיה ראשונה (נוספת) בין השנה השלישית לשמינית. לאחר 8 שנות מעקב 65.3% מקבוצת האנגיופלסטיה לעומת רק 26.5% מקבוצת ניתוח המעקפים עברו רווסקולריזציה חוזרת במשך 8 שנות המעקב (מסקנות ומשמעויות קליניות עם p<0.001 מובהקות).

:
המאמר מראה שתוחלת החיים לטוח של 8 שנים היתה שווה בין גישה ראשונית של אנגיופלסטיה לגישה של ניתוח מעקפים בחולים עם מחלה כלילית מפושטת. למרות שבטווח שלשת השנים הראשונות יותר חולים בקבוצת האנגיופלסטיה נזקקו לרווסקולריזציה חוזרת, הרי שבחמשת השנים הבאות לא היה הבדל בשיעור הרווסקולריזציה החוזרת בין הקבוצות. קיימת נטייה שאינה משמעותית מבחינה סטטיסטית לטובת ניתוח המעקפים כגישה ראשונית בקרב חולים עם מעורבות פרוקסימאלית של הLAD, בקרב חולים עם מחלה תלת-כלית ובקרב חולים עם סוכרת. בחולים ללא סוכרת לא היה הבדל בהישרדות בין קבוצת האנגיופלסטיה לקבוצת ניתוח המעקפים.

King SB, Kosinski AS, Guyton RA, et al. Eight-year mortality in the Emory Angioplasty versus Surgery Trial (EAST). J Am Coll Cardiol 2000;35:1116-1121.

למאמר המקורי – יש צורך בהרשמה מוקדמת לאתר ללא תשלום