השפעות Sitagliptin על התפקוד הקוגניטיבי בחולי סוכרת קשישים (Diabetes Research and Clinical Practice)


במאמר שהתקבל לפרסום בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי מעבר להשפעות Sitagliptin (ג’נוביה) על האיזון הגליקמי והפחתת הדרישה לטיפול באינסולין, טיפול במשך שישה חודשים עשוי גם להביא לשיפור תפקוד קוגניטיבי בחולי סוכרת קשישים עם וללא מחלת אלצהיימר.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של Sitagliptin, מעכב Dipeptidyl Peptidase-4, על התפקוד הקוגניטיבי בחולי סוכרת קשישים עם וללא מחלת אלצהיימר.

מדגם המחקר כלל 253 חולים קשישים עם עם סוכרת מסוג 2. לאחר הערכה גריאטרית מקיפה, המשתתפים סווגו לקבוצת טיפול ב-Sitagliptin או לקבוצה ללא טיפול זה.

205 חולים השלימו את המחקר (52 עם מחלת אלצהיימר) ונבחנו שוב לאחר שישה חודשים. מההערכה לאחר שישה חודשים עלה כי אין הבדל בין אלו שטופלו ב-Sitagliptin ואלו שלא טופלו במעכב DPP-4 מבחינת משקל הגוף, מדד מסת גוף וריכוז המוגלובין מסוכרר. עם זאת, מספר החולים שנדרש לטיפול במינון אינסולין מופחת היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב-Sitagliptin.

הטיפול ב-Sitagliptin לווה בעליה במדדי מיני-מנטל: בחולים ללא מחלת אלצהיימר שטופלו רק ב-Sitagliptin או אינסולין תועדו מדדי מיני-מנטל גבוהים יותר, בהשוואה לחולים שטופלו במטפורמין בלבד. בדומה, השינוי במדדי מיני-מנטל בחולי אלצהיימר תחת טיפול ב-Sitagliptin היה משמעותי והעיד על שיפור, בהשוואה לחולים שטופלו במטפורמין.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים אקראיים ומבוקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר. 

Diabetes Research and Clinical Practice, Accepted 8 December, 2016

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה