האם טיפול ארוך-טווח באספירין עשוי להפחית סיכון לתמותה עקב ממאירות? (מתוך כנס ה-AACR)

מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-AACR (American Association for Cancer Research) עולה כי טיפול ארוך-טווח באספירין מלווה בירידה בסיכון היחסי לתמותה מכל-סיבה וכן בירידה בתמותה עקב ממאירות.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 86,206 נשים שלקחו חלק במחקר Nurses’ Health Study בין השנים 1980-2012 ו-43,977 גברים שלקחו חלק במחקר Health Professionals Follow-Up Study בין השנים 1986-2012. בכל מחקר, טיפול באספירין נבחן בתחילת המחקר ובמרווחים של שנתיים לאחר מכן. חציון משך המעקב עמד על 32 שנים.

במהלך המעקב, 8,271 נשים ו-4,591 גברים הלכו לעולמם עקב ממאירות. בהשוואה לאלו שלא נטלו אספירין באופן סדיר, טיפול סדיר לווה בירידה של כ-30% בסיכון לתמותה עקב ממאירות מעי גס ורקטום (בשני המינים), ירידה של 11% בסיכון עקב סרטן שד, ירידה של 23% בסיכון עקב סרטן ערמונית וירידה של 14% עקב סרטן ריאות בגברים.

בסיכומו של דבר, הסיכון הכולל לתמותה היה נמוך ב-7% בנשים וב-11% בגברים שנטלו אספירין באופן סדיר, בהשוואה לאלו שלא נטלו את הטיפול באופן סדיר. הסיכון לתמותה עקב ממאירות היה נמוך ב-7% בנשים וב-15% בגברים שנטלו טיפול סדיר באספירין.

התועלת של אספירין תועדה במינונים של לפחות 0.5-1.5 טבליות סטנדרטיות בשבוע בשני המינים. משך הטיפול המינימאלי שלווה בסיכון מופחת לתמותה עקב ממאירות היה שש שנים.

החוקרים כותבים כי אמנם הרושם הוא כי מדובר בירידה מתונה בסיכון לתמותה עקב ממאירות, אך בפועל גודל ההשפעה זהה להיקף העליה בסיכון לתמותה עקב ממאירות על-רקע השמנת-יתר.

השימוש באספירין למניעת מחלות לב וכלי דם וסרטן מעי גס ורקטום אינו נטול סיכונים. שתי תופעות הלוואי המצוטטות לרוב כוללות דימום ממערכת העיכול ואירוע מוחי המורגי.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את הערך המוסף של אספירין, תוך הערכת התועלת הנ”ל אל מול הסיכונים האפשריים שצוינו לעיל.

מתוך כנס ה-AACR

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה