קבוצת פסיכיאטרים אמריקאים: טראמפ סובל מנרקסיזם ממאיר והוא מסוכן לשלום העולם (דהמרקר)

בכתבה בדהמרקר מראיין נדב פלדמן את הפסיכיאטר האמריקאי ד”ר ג’ון גרתנר, שייסד את אירגון Duty To Warn שבו חברים עשרות פסיכיאטרים ופסיכולוגים ומומחים בבריאות הנפש, אשר קובע חד משמעית שדונלנד טראמפ סובל מהפרעת אישיות מסוג נרקסיזם ממאיר (Malignant Narcissism) . הוא מבסס את האבחנה על כך שלטראמפ יש את 4 התכונות הקיצוניות המהוות את האבחנה:

1. הפרעת אישיות נרקסיסיטית 2. הפרעת אישיות אנטי סוציאלית 3. פרנויה 4. סדיזם .

זאת אגב גם אבחנה שניתנה בזמנו להיטלר. בראיון מציג גרתנר עדויות ודוגמאות ל-4 התכונות הללו אצל טראמפ. לביקורת שנמתחת נגדו ע”י האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי הטוען שלא ניתן ושאין זה אתי לבצע אבחנה מרחוק ללא תהליך איבחון מסודר עם מטופל, הכולל גם ראיונות אישיים ומבחנים, הוא טוען שבמקרה של טראמפ, בשל הופעותיו הרבות בתקשורת והציוצים של בטוויטר קיימות עדויות מספקות לקביעת האבחנה.

גרתנר טוען שמה שמניע אותו הוא חשש אמיתי ומיידי לכך, בעיקר בשל חוסר היכולת של טראמפ, לדבריו, להבחין בין מציאות להזיות ,  לתסריט אימים, שלאור מה שקורה בשבוע האחרון מול צפון קוריאה (שגם בה שולט ככל הנראה אדם עם הפרעות נפשיות קשות..) , נראה לא בלתי מציאותי…

לכתבה המלאה בדהמרקר

הערת המערכת: הסוגייה של האפשרות לאבחנה מרחוק בהחלט מעניינת ומאתגרת, במיוחד במקרה זה…מבחינת רשויות הרפואה והחוק השאלה היא אם העדויות שגרתנר מביא עשויות להוות עילה לדרישה לביצוע הערכה פסיכיאטרית מקיפה ומקצועית לנשיא ארה”ב, ויכול להיות מאוד שהתשובה צריכה להיות חיובית, בדיוק כמו החובה הציבורית לפחות של נשיא לעבור בדיקות רפואיות סדירות.

אגב, אצלנו ישראל, אפרופו טראמפ וידידו הקרוב נתניהו, בינואר 2015, חודשיים לפני הבחירות האחרונות, פרסם יוסי שריד ז”ל, מאמר ב”הארץ” בו הציג את הקריטריונים של האבחנה של “הפרעת אישיות אנטי סוציאלית” מתוך ה-DSM5 תוך שהוא תוהה אם הקוראים יכולים לנחש במי המדובר…הנה ציטוט מהמאמר:

לא כל המאפיינים מוכרחים להתקיים באותה אישיות; די בשלושה מתוכם כדי לאבחן את ההפרעה שלעיל: 1. אדישות לרגשותיו של הזולת או לקות אינטליגנציה רגשית. 2. זלזול בערכים מקובלים ובנורמות חברתיות נהוגות. 3. חוסר יציבות בקשרים אישיים וביחסי אישות, חברות ונאמנות על תנאי תועלתני. 4. חשדנות כפייתית ותחושה של נרדפות. 5. צרות עין וקנאה ילדותית בהצלחות של אחרים. 6. תסכולים תכופים וסף גירוי נמוך. 7. חוסר יכולת לחוות התנסות של אשמה וחרטה. 8. נטייה להתנער מאחריות ולגלגל אותה הלאה. 9. שקרנות חוזרת ונשנית למטרת רווח רגעי, בלבול בין דמיון למציאות. 10. קושי לעמוד בהתחייבויות כספיות, פיזור שטרות ללא כיסוי. 11. תסביך עליונות — אני ואפסי עוד — כי אין לי מחליפים. 12. דחף לא בר כיבוש לבצע, או לכוח, או לשניהם.

האם הצלחתם לזהות שלושה או יותר המתאימים למאן דהוא?

למאמר של שריד  מ”הארץ”   

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה