השימוש בתוכנות מסחריות לאימונים מוחיים לא נמצא עדיף על משחקי וידאו לשיפור תפקוד קוגניטיבי, קבלת החלטות, או להשפיע על הפעילות המוחית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת The Journal of Neuroscience.

מדגם המחקר כלל 128 משתתפים, בגיל ממוצע של 25 שנים, ללא היסטוריה של הפרעות נוירולוגיות, פסיכיאטריות או הפרעות התמכרות (למעט ניקוטין), שהשלימו תקופת הרצה בת שבוע כסקירה לחוסר היענות.

המשתתפים חולקו באקראי לקבוצת התערבות, שכללה אימון קוגניטיבי בשם Lumosity, פלטפורמה מסחרית זמינה הכוללת משחקים מבוססי-אינטרנט המתמקדים במספר תחומים קוגנטיביים, או קבוצת ביקורת פעילה בה המשתתפים שיחקו במשחקי וידאו, שלא תוכננו באופן ספציפי לשיפור תפקוד ניהולי.

המשתתפים בקבוצת ההתערבות חולקו למשחקים זהים באופן מתוקן, שכלל רוטאציה בין חמשת התחומים הקוגניטיביים הבאים: זיכרון עבודה, קשב, גמישות, פתרון בעיות וזיכרון קצר-טווח. כל משחק ארך 2-3 דקות, כך שאימון בן 30 דקות כלל 10-15 משחקים.

המשתתפים השלימו בדיקת Functional MRI (fMRI) בתחילת המחקר ולאחר עשרה שבועות אימון. במהלך בדיקת ה-MRI, המשתתפים השלימו מבחן בו נדרשו לבחור בין קבלת כמות כסף קטנה באופן מיידי או כמות כסף גדולה מאוחר יותר. הדבר דומה לסיפוק מיידי אל מול יכולת בקרה מסוימת והמתנה לתגמול טוב יותר. המשתתפים השלימו גם משימה להערכת רגישות לסיכון, בה המשתתפים בחרו בין קבלת פרס קטן מיידי או פרס גדול, אך בסיכון גדול יותר, בשלב מאוחר יותר.

הניתוח הסופי כלל נתוני fMRI במהלך המשימות אודות 114 מבין 128 המשתתפים. הערכה קוגניטיבית הושלמה שבוע לפני האימונים, לאחר חמישה שבועות ובתום עשרת שבועות האימון.

החוקרים מצאו כי לא הייתה השפעה של האימון על קבלת החלטות או שינויים בתהליכים אלו. לא זוהתה השפעה על הזמן עד קבלת ההחלטה באשר לתגמול מיידי או מאוחר או בדרגת הרגישות לסיכון ולא זוהתה השפעה של הטיפול על המבחנים הללו.

מהממצאים עולה עוד כי לא היו הבדלים בפעילות העצבית במהלך תהליכי קבלת החלטות. בשתי הקבוצות תועד שיפור דומה בהערכה קוגניטיבית.

החוקרים השלימו ממחקר מעקב שכלל 29 מבוגרים צעירים, שלא לקחו חלק בתכנית האימון הקוגניטיבי. משתתפים אלו השלימו את סדרת המבחנים הקוגניטיביים שלוש פעמים, במרווח של שבוע, ללא התערבות בין המבחנים.

חלק זה של המחקר היה מאוד חשוב, מאחר ואפשר לחוקרים לבחון את ההשפעות של תרגול, כאשר ככל שהנבדקים השלימו את המשימות מספר רב יותר של פעמים, כך התוצאות היו טובות יותר.

מנתונים אלו עלה כי דרגת השיפור במבחנים הקוגניטיביים בקבוצת משתתפים זו, שלא ערכה כלל אימון, היה דומה לשיפור שתועד בשתי קבוצות ההתערבות.

לדברי החוקרים, מאחר ובשלוש הקבוצות תועד שיפור דומה, נראה כי מדובר בהשפעה של תרגול. הם מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעלים ספק באשר לטענות בנוגע לתועלת של אימונים קוגניטיביים.

J Neurosci. Published July 10, 2017

לידיעה במדסקייפ