בקרב חולים שהפסיקו טיפול ארוך-טווח באספירין במינון נמוך מסיבות שאינן עקב ניתוח או דימום, קיים סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, כך עולה מתוצאות מחקר מבוסס-אוכלוסיה, אשר פורסמו בכתב העת Circulation.
החוקרים משבדיה ניצלו את העובדה שאספירין במינון נמוך נמכר רק עם מרשם רופא ובחנו את מאגרי ניפוקי תרופות עם נתוני אשפוזים וסיבות תמותה אודות 601,527 חולים תחת אספירין במינון נמוך למניעה ראשונית או שניונית בין יולי 2005 ועד דצמבר 2009. מאחר ודימומים מג’וריים ופרוצדורות ניתוחיות עשויות להשפיע על הפסקת הטיפול באספירין, שלושת החודשים הראשונים לאחר אירועים אלו הוצאו מהערכת הזמן בסיכון.
מחצית מהמשתתפים במחקר היו נשים, הגיל הממוצע עמד על 73 שנים, 54% נטלו אספירין למניעה שניונית ומחצית נטלו אספירין זמן רב, ללא אשפוז קודם בשל מחלות לב וכלי דם.
כ-15% מאלו נטלו אספירין לטווח ארוך הפסיקו את הטיפול לאחר שלוש שנים וכ-20% מהחולים שלא נטלו אספירין לא ניפקו מרשם שני לאספירין, אם כי הסיבות להפסקת הטיפול אינן ידועות. במהלך המעקב, תועדו 62,690 אירועים קרדיווסקולאריים ו-73,636 חולים הלכו לעולמם.
הפסקת טיפול באספירין לוותה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים שנטלו אספירין למניעה ראשונית (יחס סיכון של 1.28) ומניעה שניונית (יחס סיכון של 1.46).
בחולים שהיו מבוגרים ואלו עם היסטוריה של מחלות לב וכלי דם תועד סיכון גבוה יותר לאירועים קרדיווסקולאריים בעקבות הפסקת אספירין, בעוד שטיפול בנוגדי-טסיות אחרים או נוגדי-קרישה פומיים לווה בסיכון נמוך לאירועים קרדיווסקולאריים בעת הפסקת אספירין.
הסיכון המוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים עלה לאחר הפסקת הטיפול ולא פחת עם הזמן; לכן, היענות לטיפול באספירין במינון נמוך בהעדר ניתוח מג’ורי או דימום הינו ככל הנראה יעד טיפול חשוב.
קשר דומה אך חלש יותר זוהה עם תוצא משני של אירועים קרדיווסקולאריים לא-פטאליים, עם עליה של 10% בשכיחות האירועים בזמן הפסקת אספירין, בהשוואה לשכיחות במהלך הטיפול באספירין.
Circulation 2017; 136:1183-1192
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!