בהערכת נשים עם כאב אגני חשוב לקחת בחשבון גם את מבוא העריה (Vestibule), כך טוענים מומחים במהלך כנס ה-Sexual Medicine Society of North America. לדבריהם, נשים רבות עם אבחנה של IC/BPS (Interstitial Cystitis/Bladder Pain Syndrome) סובלות למעשה מ-PVD (Provoked Vestibulodynia Disorder), שאינה הפרעה של השלפוחית ודורשת טיפול שונה לחלוטין.
בנשים עם IC/BPS ייתכן כי הפתופיזיולוגיה ברקע הינה PVD ולא הפרעה אינטרינזית של השלפוחית. הטיפול ב-PVD מצידו, עשוי להביא לשיפור בתסמיני שלפוחית השתן.
המומחים מסבירים כי ישנה חפיפה קלינית רחבה בין PVD ובין IC/BPS, מאחר ושני המצבים מלווים בדיספראוניה, כאב אגני כרוני ותסמינים בדרכי שתן תחתונות. נשים עם PVD מאובחנות בעקבות הפקת כאב באזור מבוא העריה ומבחן צמר גפן חיובי. מנגד, אבחנת IC/BPS הינה אבחנה שבשלילה ובדיקות לאישור PVD לעיתים קרובות אינן מבוצעות בנשים עם תלונות של שלפוחית השתן.
המומחים דיווחו על מחקר שהתבסס על סדרה של 75 נשים שאובחנו עם PVD, כאשר ב-49 נשים תועד שיפור של לפחות 40% בכאב לאחר טיפול הולם; 33% מהנשים הללו אובחנו תחילה עם IC/BPS ולא השתפרו לאחר טיפול. הטיפול ב-PVD מצידו הוביל לשיפור בתסמיני שלפוחית השתן, שיוחסו בעבר ל-IC/BPS.
החוקרים שלחו שאלון בדואר האלקטרוני ל-233 נשים שאובחנו עם PVD, במטרה ללמוד אודות התסמינים שלהן והתגובה לטיפול. מבין 75 נשים שהשיבו לשאלונים, 49 נשים (65%) דיווחו על שיפור של לפחות 40% בכאב לאחר טיפול ל-PVD. 15 נשים שהשיבו לשאלונים אובחנו בעבר עם IC/BPS ולא הגיבו לטיפול מתאים. חלק גדול מהנשים דיוחו עוד על אבחנות שגויות אחרות, דוגמת Vulvodynia, Endometriosis ותסמונת מעי רגיז.
מחצית מהנשים נבדקו ע”י 3-5 רופאים בטרם נקבעה האבחנה המדויקת, ו-20% נבדקו ע”י 5-10 רופאים. למעלה מ-10% מהנשים ביקרו לפחות עשרה רופאים. מרבית הנשים (92%) פנו לעזרה של רופא נשים, בעוד ש-71% פנו לאורולוגים ו-53% פנו לרופא הראשוני.
מבין 49 נשים עם שיפור של מעל 40% בכאב לאחר טיפול ל-PVD, 88% דיווחו על שיפור של לפחות 60% בתסמינים. מננגד, תחת אבחנה קודמת של IC/BPS וטיפול בהתאם להנחיות, 71% דיווחו על שיפור בהיקף של פחות מ-20% בתסמיני שלפוחית השתן.
הנשים ניסו טיפולים רבים להקלה על התסמינים שלהן, אך במרביתן לא תועד שיפור תחת טיפולים ל-IC/BPS. לאחר טיפול מכוון למבוא העריה חל שיפור במרבית הנשים בהיקף של 60% עד 100%. החוקרים מדגישים את חשיבות ריפוי הרקמה עם טיפול הורמונאלי מקומי והרפיית רצפת האגן באמצעות פיזיותרפיה.
המסר העיקרי הוא לא להציב את הנשים בקופסאות ולקחת בחשבון כי גם תלונות המרמזות כי המקור הוא בשלפוחית השתן, עשויות לנבוע מהפרעות ברקמות סמוכות.
מתוך כנס SMSNA
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!