קרינה חיצונית עשויה לסייע באבלציה של מקור לטכיקרדיה חדרית עמידה לטיפול (N Engl J Med)

מתן סטריאטוקטי של קרינה חיצונית עשוי לשמש לאבלציה של מקור טכיקרדיה חדרית, שנותרה לאחר טיפול בתרופות והתקנים, כך עולה מסדרת מקרים קטנה שפורסמה בכתב העת New England Journal of Medicine. הנחיית הקרינה  בוצעה באמצעות בדיקות הדמיה ומיפוי אלקטרופיזיולוגי לא-פולשני.

החוקרים כיוונו את הטיפול לאזורי צלקת אריתמוגנית באמצעות שילוב הדמיה אנטומית עם הדמיה אלקטרוקרדיוגרפית לא-פולשנית במהלך טכיקרדיה חדרית, שהושרתה באמצעות ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator). סימולציית SBRT (Sterteotactic Body Radiation Therapy), תכנון וטיפולי בוצעו באמצעות הטכניקות הסטנדרטיות. החולים טופלו בפרקציה יחידה של 25 Gy. יעילות הטיפול נבחנה  על-בסיס ספירת אירועי טכיקרדיה חדרית, כפי שתועד ב-ICD. הבטיחות נקבעה על-פי סדרת בדיקות הדמיה של החזה והלב.

בתקופה שבין אפריל ועד נובמבר 2015, חמישה חולים עם טכיקרדיה חדרית עמידה לטיפול, בסיכון-גבוה, השלימו את הטיפול. משך הזמן הממוצע של אבלציה לא-פולשנית עמד על 14 דקות (בטווח 11-18 דקות). במהלך שלושת החודשים לפני הטיפול, החולים אובחנו עם היסטוריה של 6,577 אירועי טכיקרדיה חדרית. במהלך ששת השבועות לאחר אבלציה (כאשר הפרעות קצב עשויות להופיע בשל דלקת לאחר-אבלציה), תועדו 680 אירועים של טכיקרדיה חדרית.

לאחר ששת השבועות הראשונים, תועדו ארבעה אירועי טכיקרדיה חדרית במהלך 46 החודשים הבאים, עם ירידה של 99.9% מתחילת המחקר. ירידה באירועי טכיקרדיה חדרית תועדה בכל חמשת החולים. ממוצע מקטע הפליטה של חדר שמאל לא ירד עם הטיפול. לאחר שלושה חודשים, בריאה הסמוכה תועדה עכירות התואמת לשינויים דלקתיים קלים, ממצאים שחלפו לאחר שנה אחת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחמישה חולים עם טכיקרדיה חדרית עמידה לטיפול, רדיו-אבלציה לא-פולשנית של הלב, הפחיתה משמעותית את נטל טכיקרדיה חדרית.

N Engl J Med 2017; 377:2325-2336

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה