e-med-isral-ribbon

מומחים טוענים כי ביופסיה נוזלית עדיין אינה מוכנה לשימוש (J Clin Oncol)

ביופסיה נוזלית, בדיקה היכולה לזהות דנ”א של תאי גידול בדגימות דם (Circulating Tumor DNA), עדיין אינה מוכנה לשימוש לאבחנה או טיפול במקרים של גידולים סולידיים בשלב מוקדם או מתקדם, כך עולה מסקירת מומחים חדשה, שפורסמה במהלך חודש מרץ בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

המומחים טוענים כי הבדיקות גם אינן שימושיות, מחוץ לתנאי מחקר, לניטור אחר חולים עם מחלה שיירית מינימאלית לאחר טיפול דפיניטיבי לסרטן, וכן אינן יעילות כבדיקות סקר למחלות ממאירות.

במאמר מסבירים הכותבים כי מדובר בתחום המעורר עניין רב בקרב פתולוגים ואונקולוגים, הזוכה לפרסום מסחרי נרחב והתרגשות רבה בקרב הציבור. הם סברו כי הגיעה העת לבחון את הספרות ולהתבסס על גישה מבוססת-ראיות לשימוש בבדיקות ctDNA.

במסגרת הסקירה, חברי הפאנל זיהו 77 מאמרים רלבנטיים בספרות הרפואית. הם בחנו את כל העדויות אודות יכולת הבדיקות לזהות באופן מהימן וריאנטים בעלי עניין (תוקף אנליטי); אם בדיקה זיהתה באופן מדויק נוכחות או העדר מצב פתולוגי או ניבאה תוצאות בחולים (תוקף קליני); ואם השימוש בבדיקה הביא לשיפור התוצאות במטופל (שימושיות קלינית).

החוקרים התקדמו בעיקר בשימוש בבדיקות ctDNA במקרים של ממאירות גרורתית, מאחר וזהו התחום שנבחן באופן המקיף ביותר. הרבה פחות מחקרים בחנו את השימוש בביופסיה נוזלית בתנאים אחרים.

הכותבים מדגישים כי רק בדיקת ctDNA המבוססת על PCR (Polymerase Chain Reaction) אושרה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי וה-EMA (European Medicines Agency). מדובר בבדיקת COBAS לזיהוי וריאנטים בגן EGFR בחולים עם ממאירות מסוג NSCLC (Non Small Cell Lung Cancer). בדיקה נוספת זמינה באירופה לזיהוי מוטאציית KRAS בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום.

חברי הפאנל מציינים כי הבדיקות הדגימו תוקף קליני אך השימושיות הקלינית בתנאים אלו מבוססת על נתונים רטרוספקטיביים. גם לאור האישורים הללו, חברי הפאנל טוענים כי על רופאים להמשיך ולהתבסס על דגימות רקמה במידה ולא זוהה דבר בבדיקות ctDNA. הם מוסיפים כי רמות ctDNA עשויות לרדת בזמן שהגידול עדיין מגיב לטיפול, וכתוצאה מכך, הרגישות של הבדיקה עשויה להיפגע.

באשר לסוגי גידולים מעבר ל-NSCLC וסרטן מעי גס ורקטום, ישנן עדויות מוגבלות התומכות בתוקף הקליני של בדיקת ctDNA.

השימושיות הקלינית של בדיקות שפותחו לזיהוי וריאנטים אחרים העשויים לשמש כיעד טיפול, דוגמת מוטאציית BRAF בחולי מלנומה, עדיין אינה מוכחת.

המומחים כותבים כי למרות שבדיקות ctDNA עשויות לזהות וריאנטים בגידולים ממאירים, וריאנטים אלו עשויים שלא לנבא את טיב התגובה לטיפולים המכוונים באופן תיאורטי כנגד הוריאנט הנ”ל.

J Clin Oncol. Published online March 5, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה