איכות הרכב התזונה ומדד מסת הגוף עשויים לנבא תוצאות בחולים עם הפרעה דו-קוטבית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך כנס ה-European College of Neuropsychopharmacology.

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם איכות הדיאטה, מדד דלקתי של הדיאטה ומדד מסת הגוף מנבאים תגובה לטיפול. המחקר כלל 133 חולים עם הפרעה דו-קוטבית אשר חולקו באקראי לקבוצת פלסבו, NAC (N-Acetylcysteine) בלבד, או משלב של תכשירים המגבירים פעילות מיטוכונדריאלית.

הטיפול המשולב כלל NAC, Acetyl L-Carnitine, Ubiquinone, Alpha Lipoic Acid, Magnesium, Alpha-Tocopherol, Cholecalciferol, Retinyl Palmitate, Calcium Ascorbate Dehydrate וויטמיני B.

מדד מסת גוף נמדד בתחילת המחקר והחולים השלימו הערכה כל ארבעה שבועות לאורך 16 שבועות הטיפול ושוב לאחר סיום ההתערבות בביקור לאחר 20 שבועות. איכות התזונה נקבעה על-פי המרת מדדי שאלון Food Frequency Questionnaire  למדד Australian Recommended Food Score ומדד Energy-adjusted Dietary Inflammatory Index.

בניתוח הנתונים הנוכחי, החוקרים בחנו אם איכות התזונה, מדד דלקתי של התזונה, או מדד מסת גוף ניבא את המדדים לאחר 20 שבועות על-פי המדדים הבאים:

·       מדד MADRS (Montgomery-Asberg Depression Rating Scale).

·       מדד BDRS (Bipolar Depression Rating Scale).

·       מדד CGI-I (Clinical Global Impression-Improvement).

·       מדד SOFAS (Social and Occupational Functioning Scale).

·       מדד LIFE-RIFT (Longitudinal Interval Follow-Up Evaluation Range of Impaired Functioning Tool), הבוחן את דרגת הליקוי התפקודי משנית לפסיכו-פתולוגיה.

המשתתפים בקבוצת הטיפול המשולב ובקבוצת NAC עם דיאטה באיכות גבוהה יותר חוו שיפור גדול יותר משמעותית במדדי CGI-I ו-BDRS, בהוואה לאלו עם דיאטה באיכות נמוכה יותר או אלו בקבוצת הפלסבו.

בנוסף, בחולים עם דיאטה באיכות גבוהה יותר, ללא תלות בקבוצת הטיפול, תועד שיפור גדול יותר משמעותית במדדי MADRS, בהשוואה לאלו שצרכו דיאטה באיכות נמוכה יותר. לא תועדו קשרים מובהקים בין איכות התזונה ובין מדדי SOFAS או LIFE-RIFT.

התוצאות גם העידו כי בחולים בקבוצת הטיפול המשולב שצרכו גם דיאטה בעלת פוטנציאל דלקתי קטן יותר, תועד ליקוי פחות חמור במדד LIFE-RIFT, בהשוואה לקבוצת הפלסבו.

פוטנציאל דלקתי נמוך יותר בדיאטה נקשר עם מדדים גבוהים יותר בסולם SOFAS, ללא תלות בטיפול שניתן, בהשוואה לדיאטה פרו-דלקתית. החוקרים לא זיהו קשר בין מדדי MADRS, CGI-I ו-BDRS ובין המדד הדלקתי של הרכב התזונה.

החוקרים מצאו קשר בין מדד מסת גוף נמוכים יותר ובין מדדי CGI-I גבוהים יותר לאורך הזמן בחולים בקבוצת הטיפול המשולב או טיפול ב-NAC, בהשוואה לפלסבו. מנגד, באלו בקבוצת NAC, מדד מסת גוף נמוך יותר לווה בשיפור גדול יותר במדדי MADRS לעומת פלסבו. לא זוהו קשרים מובהקים בין מדדי מסת גוף ובין מדדי SOFA, LIFE-RIFT ו-BDRS.

מהנתונים עלה כי לאחר 16 שבועות, איכות התזונה השפיעה על התגובה לטיפול, כולל טיפול לדיכאון ודיכאון דו-קוטבי, כמו גם מדדי שנקבעו על-פי הערכת רופא. הפוטנציאל הדלקתי של הדיאטה השפיע על דרגת הליקוי התפקודי. מדד מסת הגוף גם השפיע על דרגת השיפור, כפי שנקבע לפי מדדי דיכאון ומדדים לפי הערכת רופא.

החוקרים מציינים כי למרות שמדובר בממצאים מעניינים, עדיין מדובר בנתונים מוקדמים ויש להשלים מחקרים נוספים בנושא.

מתוך הכנס ה-31 מטעם ECNP

לידיעה במדסקייפ