בשני העשורים האחרונים אנו עדים להתקדמות מהירה פורצת דרך בתחום הטיפול התרופתי בסוכרת מסוג 2, זאת הודות  לידע  הרב שנצבר במחקר הבסיסי על הפתופיזיולוגיה של המחלה והתפתחות סיבוכיה.

תעשיית התרופות פיתחה ומפתחת דורות חדשים של תרופות בעלות מנגנוני פעולה מכוונים לפתופיזיולוגיה המורכבת של סוכרת מסוג 2. הנחיית הגוף  הרגולטורי  האמריקאי [FDA  ]  משנת 2008 המחייב מחקרי בטיחות קרדיו וסקולרית של תרופות חדשות לסוכרת המובאות לאישורו, רתמה את תעשיית התרופות לבצע מחקרים ארוכי טווח, רבי משתתפים שבדקו תוצאים קרדיו-וסקולריים עיקריים, המהווים את הסיבות העיקריות לתחלואה ולתמותה הנלוות בסוכרת, ומחקרים  נוספים בסיסיים  וקליניים נמצאים בעיצומן . 

כתוצאה מכך הידע מעמיק, והטיפול במחלה עובר משלב של שאיפה לאיזון סביר ברמות הסוכר לטיפול מכוון באופן אינדיבידואלי לצרכיו של החולה מהיבטים נוספים :

יעילות באיזון רמות הסוכר המכוונת לערך מטרה מותאם אישית של Hba1c . 

מניעת  היפוגליקמיה.

מניעת  עליה במשקל והאפשרות להפחיתו באחוז ניכר של החולים.

מניעת סיבוכי המחלה העיקריים  והאטת התקדמותם, ובעיקר: הפחתת הסיכון לאוטם בשריר הלב, אי ספיקת לב, מוות מסיבה קרדיאלית ותמותה באופן כללי.

מניעת התקדמות הנפרופתיה הסוכרתית בשלביה הראשונים ואף בשלבים המתקדמים במגמה לצמצם את מספר הסוכרתיים המגיעים  לאי ספיקת  כליות סופנית.

כתוצאה מכך, בחירת  הטיפול התרופתי לחולה הסוכרתי בעת הזאת מורכבת יותר ואמורה להתחשב בפרמטרים רבים כדי להפיק את מירב התועלת למטופל באופן  פרטני.

ואכן,  בעקבות ההתקדמות המחקרית הרבה, מדי שנה מתפרסמות הנחיות עדכניות על ידי הגופים המדעיים המובילים בעולם ובארץ המכוונות את הרופא בבחירת הטיפול לפי סדר העדיפויות המוכר.

רופא המשפחה המטפל ברוב רובם של החולים, אינו בהכרח נגיש מספיק בדרך כלל להנחיות אלו, ולעיתים רבות יתקשה לתרגמם לטיפול בפועל בחולה הספציפי בעיקר במצבים מורכבים.

מחקרי תוצאים קליניים מבוקרים וגם מחקרים  של “חיים אמיתיים” הראו בברור כי למרות היתרון המשמעותי שיש לתרופות מסוימות המטיבות עם המערכת הקרדיו וסקולרית והנפרופתיה, הן עדיין אינן  מיושמות  כטיפול קו ראשון בחולים המתאימים, וכן נראה שלא מתבצע יישום רחב  של שילובי תרופות בעלות מנגנוני פעולה סינרגטיים העונים למרכיבים הקליניים והמעבדתיים בחולה הפרטני, לדוגמא :  הפחתת משקל, מניעת התקדמות של נפרופתיה קיימת  ואיזון מיטבי של רמות הסוכר תוך הימנעות מהיפוגליקמיה. 

מתוך ניסיון רב שנים  כיועץ סוכרת לרפואת המשפחה, נחשפתי לקושי הרב בבחירת הטיפול התרופתי במספר רב של חולים, ולבקשות יעוץ שכיחות הנוגעות בסוגיות הבאות:

·         מהו יעד האיזון הגליקמי המיטבי במטופל ספציפי ?.

·         מה הסף של  תפקודי כליות המאפשר מתן מטפורמין ותרופות אחרות ?.

·         מה התחליף לתרופה מסוימת לה קיימת התווית נגד באתו מטופל ?.

·         האם בין התרופות האוראליות המקובלות בסוכרת קיים שוני מבחינת היעילות הגליקמית או עדיף לעבור לטיפול באינסולין בחוסר איזון חמור ?.

·         האם   עדיף  לבחור  תרופה  בעלת  השפעה מיטיבה על  המשקל שכרוכה בהזרקה [ יומית שבועית ]   לעומת  תרופה בעלת השפעה ניטרלית או מעלת משקל הניטלת  אוראלית[חשש מהזרקה ] ?.

·         האם  אכן  חייבים  לכוון   את  הטיפול  לסיבוכי  המחלה  הידועים ?.

·         אם כך, באיזה סדר עדיפויות, מה המינון  ומהם השילובים המומלצים  בבחירת הטיפול התרופתי ?.

שנים רבות של ניסיון של יעוץ  וכחוקר ראשי בעשרות מחקרים קליניים בתחום הסוכרת וסיבוכיה הובילו אותי לפתח מערכת תומכת החלטה DSS-MED, המיועדת בעיקר לרופא הקהילה המתלבט בבחירת תרופה או  שילוב תרופות המתאים ביותר למטופל היושב מולו.

בעזרתו של   שלומי  ברכה,  מהנדס  תוכנה  בכיר, נבנתה  מערכת   אלקטרונית  הניתנת  להורדה למחשב אישי, איי-פד ולכל  סמארטפון.  המערכת  מופצת באתר – E-MED   מזה כשנה וזוכה להתעניינות  רבה: עד כה נרשמו אלפי כניסות ושימושים.

מניתוח ראשוני של ההמלצות שהמערכת הפיקה למשתמשים בתקופה האחרונה, עולה שהמערכת המליצה על שינוי תרופתי, בעיקר הוספת תרופות מהדור החדש למטופלים העומדים בקריטריונים המומלצים על ידי האיגודים המקצועיים  המובילים, לדוגמא: תוספת או שינוי לתרופות ממשפחת GLP1- RA    בכ- 45% מההמלצות, ו-   SGLT2 INHIBITORS בכ- 30% .

יש לציין שבצמוד לכל תרופה מומלצת מופיעה קישור המוביל לטבלה המתארת את תכונותיה העיקריות, כולל תופעות לוואי שכיחות, התוויות נגד וגם את מעמדה בסל  התרופות הממלכתי בישראל.

המערכת  מעדכנת בכל החידושים הרלוונטיים האחרונים בזמן  אמת, וכן  מצרפת אזהרות על תופעות לוואי חמורות על פי הוראת הגופים הממונים.

בנוסף, קיימת גם האפשרות לקבל מענה ויעוץ פרטני למקרים חריגים באמצעות הדואר האלקטרוני בפניה ישירה אלי מתוך המערכת.

להערכתי, מערכות מעין אלו הינן כורח המציאות בכדי להבטיח לטיפול יעיל, מבוסס על ידע עדכני, נשען על המלצות האיגודים המדעיים המובילים ומשתנה בהתאם להנחיות עדכניות.

לבסוף, חשוב לי להזכיר כמובן שמערכת זו אינה באה במקום שיקול דעת קליני, ניסיון וידע מקצועי ושיקולים רגולטוריים וכלכליים.    

לכניסה למערכת DSS-MED