e-med-isral-ribbon

הערכה הדמייתית לא-פולשנית של החזר ברזל לשריר הלב לאחר מתן תוך-ורידי של ברזל (Journal of the American Heart Association)

בחולי אי-ספיקת לב עם חסר ברזל, השלמת בדיקת הדמיה מגנטית של הלב עשויה להעיד על החזר ברזל לשריר הלב, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מתן FCM משפר תסמינים, יכולת תפקודית ואיכות חיים בחולי אי-ספיקת לב עם חסר ברזל. המנגנונים בבסיס השפעות אלו אינם מובנים לחלוטין וכעת הם ביקשו לבחון את השינויים בתכולת הברזל בשריר הלב לאחר מתן FCM לחולי אי-ספיקת לב עם חסר ברזל באמצעות בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב.

מחקרים קודמים העידו כי רצף T2* בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב מסייע בהערכה לא-פולשנית של עומס או חסר ברזל בשריר הלב. מיפוי T1 גם זוהה ככלי אפשרי להערכת תכולת ברזל בשריר הלב. לאחרונה פרסמו החוקרים תוצאות מחקר פיילוט שכלל 8 חולים, בו זוהה קשר בין מתן תוך-ורידי של FCM ובין תכולת הברזל בשריר הלב, כפי שנקבע על-פי רצף T2* בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב.

מדגם המחקר כלל 53 חולי אי-ספיקת לב עם חסר ברזל, אשר חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת FCM או פלסבו. בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית של הלב ברצפי T2* ו-T1, סמנים לא-פולשניים של ברזל בתוך שריר הלב, הושלמה לפני ו-7 ימים ו-30 ימים לאחר ההקצאה האקראית. תוצא הסיום העיקרי היה השינוי במיפוי T1 ו-T2* לאחר 7 ו-30 ימים.

הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 73 שנים, עם ריכוזי N-terminal pro-B-type Natriuretic Peptide של 1,690 פיקוגרם/מ”ל, פריטין של 63 ננוגרם/מ”ל ורוויון טרנספרין של 15.7%.

החוקרים מדווחים כי בתחילת המחקר לא תועדו הבדלים משמעותיים במיפוי T2* ו-T1 בין קבוצות המחקר. ביום 7, הן מיפוי T2* והן מיפוי T1 (מילי-שניות) היו נמוכים יותר משמעותית בקבוצת FCM (36.6 לעומת 40, P=0.025; 1,061 לעומת 1,085, p=0.001, בהתאמה). ירידה דומה תועד במדדי T2* לאחר 30 ימים (36.3 לעומת 41.1, p=0.003), אך לא עבור מיפוי T1 (1,075 לעומת 1,079, p=0.577).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אי-ספיקת לב וחסר ברזל, מתן FCM לווה בשינויים במיפוי T1 ו-T2* בבדיקת הדמיה מגנטית של הלב, עדות להחזר ברזל לשריר הלב.

J Am Heart Assoc. 2020

הערת מערכת:

ידוע כי לברזל חשיבות רבה בנשיאת חמצן ובייצור אנרגיה וממצאים אלו מעידים כי באמצעות בדיקות הדמיה מתאימות, ניתן לזהות את תכולת הברזל בשריר הלב. מידע זה עשוי לשמש לזיהוי מטופלים בהם תתכן תועלת למתן תוספי ברזל, העשויים להביא לשיפור תפקוד שריר הלב והיכולת התפקודית של המטופלים.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© ‫ אי-מד שיווק רפואי בע”מ
 כל הזכויות שמורות
09-765-8233 

 

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
עדיין לא מנוי/ה ונמנה/ת על הצוות הרפואי? מוזמן/ת לבצע הרשמה כאן
להרשמה לאתר
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה