אנו מביאים כאן מספר גרפים המציגים ניתוח מגמות של תחלואה קשה ותמותה בעזרתו האדיבה של אודי שומר שממשיך לרכז ולנתח מידע סטטיסטי אודות התפשטות הקורונה בישראל.
בגרף הראשון שלהלן ניתן לראות ששיעור המקרים הקשים ליום נתון מתוך סך המקרים הפעילים התייצב בשבועיים האחרונים על פחות מ-2% . יש לציין שהנתון העולמי הוא כפול – 4% .
בגרף השני ניתן לראות שיעור המקרים הקשים המצטבר מתוך סך המקרים המאומתים גם הוא התייצב בשבוע האחרון על מתחת ל-3%, לאחר שבסוף מרץ עמד של כ-2%.
בגרף הבא מוצג שיעור התמותה מתוך סך המקרים המאומתים וניתן לראות מגמת עליה יציבה משיעור של כ-0.4% בתחילת החודש ל-1.1% כיום.
מכיוון שמקרי התמותה קשורים באופן ישיר להיקף התחלואה הקשה, מוצג בגרף הבא שיעור התמותה מתוך סך המקרים הקשים המצטבר . כפי שניתן לראות שיעור זה במגמת עליה עקבית מרמה של כ-20% בתחילת אפריל לכ-38% היום.
ניתוח נוסף שבוחן מגמת שיעור התמותה מתוך המקרים הקשים מציג שיעור זה מתוך מספר המקרים הקשים כשבוע לפני כן (מתוך הערכה שמשך הזמן הממוצע ממצב של חולה קשה לתמותה הוא כשבוע) . ניתן לראות כאן דווקא מגמת התייצבות של כ-50% שיעור תמותה ב-10 הימים האחרונים.
על בסיס מגמות אלה ניתן להעריך שמספר המתים המצבר בתקופה הקרובה, גם אם לא תהיה עליה משמעותית במספר המקרים הקשים יגיע לכ-200-250 .
מכיוון שיש קשר חזק מאוד בין רמת התחלואה הקשה והתמותה לפרופיל החולים, ברור שהמפתח לשמירה ואף הורדה של התחלואה הקשה והתמותה הוא מניעה ומתן טיפול מוקדם ככל האפשר למטופלים קשישים ו/או מבוגרים עם מחלות רקע. גם כעת כאשר מתחיל תהליך של חזרה לשגרה, עם הסיכון להתפרצויות מחודשות, ברור שעיקר המאמץ חייב להתרכז באוכלוסיות שבסיכון . יש לקוות שפרופ’ רוני גמזו שקיבל את התפקיד החשוב של ניהול הקורונה בבתי האבות והדיור המוגן יצליח לעצור ולמנוע התפרצויות נוספות, ואף לשפר את מהירות התגובה והטיפול בחולים שיימצאו במקומות אלה. בנוסף, יש לזכור שיש גם לא מעט קשישים החיים בקהילה, ואנשים צעירים יותר הסובלים ממחלות רקע וגורמי סיכון יחודיים לפתח תחלואה קשה שגם עליהם יש להגן .
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!