היכן ממוקמת ישראל בהשוואות הבינ”ל של תמותה מקורונה ? /מאמר אודח מאת אודי שומר (*)

הנתונים לגבי הקורונה נאספו מ: https://www.worldometers.info/coronavirus/

ונכונים לתאריך 17 לאפריל 2020

הנתונים על גיל חציוני נאספו מ: https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_median_age

נסקרו 48 מדינות, שנבחרו כך:

1.      משטרים דמוקרטיים – מכיוון שזה מגביר את אמינות הנתונים

(למעט סינגפור שאינה דמוקרטית, אולם הדיווחים משם מאוד אמינים)

2.      תוצר גולמי לנפש (GDP PPP) של לפחות $20,000

·       מספר הנפטרים למיליון נפש

זהו הנתון החשוב והאמין ביותר, שמתעדכן באופן יומיומי.

ישראל ממוקמת במקום ה-25 מתוך 48 המדינות שנסקרו.

* יש לציין כי במדינות מסוימות לא נספרים אנשים שמתו מקורונה בביתם או בבתי אבות.

·       מספר הבדיקות למיליון נפש

ישראל ממוקמת במקום ה-10 מתוך 48 המדינות שנסקרו.

* מספר הבדיקות לא מתעדכן באתר באופן רציף לכל מדינה, לכן מוטה כלפי מטה.

·       שיעור התמותה

ישראל ממוקמת במקום ה-9 מתוך 48 המדינות שנסקרו.

יש לציין כי שיעורי התמותה הנמדדים מושפעים מ:

1)     כמה נדבקים אובחנו (היקף הבדיקות בכל מדינה).

2)     השלב שבו נמצאת המדינה בעקומה האפידמיולוגית:

שיעור התמותה בד”כ עולה עם הזמן עד לסיום המגפה.

3)     התפלגות הגילאים של האוכלוסיה.

4)     שכיחות מחלות הרקע בקרב האוכלוסיה:

סוכרת, מחלות לב, מחלות ריאה כרוניות, לחץ דם גבוה, השמנת יתר קיצונית, סרטן.

5)     קיבולת מערכת הבריאות:

מס’ רופאים ואחיות טיפול נמרץ, מס’ מיטות טיפול נמרץ, מס’ מכשירי הנשמה.

6)     איכות מערכת הבריאות: רופאים, אחיות, טכנולוגיה.

7)     הגנה על אוכלוסיות בסיכון: אנשים מעל גיל 65 או בעלי מחלות רקע.

·       הגיל החציוני

מכיוון שהקורונה קטלנית הרבה יותר בגילאים מבוגרים, התפלגות הגילאים משפיעה באופן משמעותי על שיעור התמותה. לכן השווינו את הגיל החציוני בכל מדינה.

ניתן לראות כי לישראל אחת מהאוכלוסיות הצעירות ביותר מכלל המדינות שנסקרו:

·       שיעור התמותה במדינות עם גיל חציוני קטן מ-40

לסיום, השווינו את שיעורי התמותה רק עבור מדינות בעלות אוכלוסיה צעירה יחסית:

ישראל ממוקמת במקום ה-5 מתוך 15 מדינות בעלות אוכלוסיה צעירה שנסקרו.

·         שיעור התמותה הגבוה במקסיקו קשור מן הסתם למספר הבדיקות הנמוך מאוד:

רק 300 בדיקות למיליון נפש, לעומת מעל 20,000 בישראל למשל.

ייתכן שבמקסיקו בודקים רק אנשים הזקוקים לאשפוז.

·         לגבי ארה”ב, זה כנראה שילוב בין מספר בדיקות לא מספיק לאוכלוסיה לא בריאה (שכיחות גבוהה של סוכרת, לחץ דם גבוה והשמנת יתר קיצונית)

(*) אודי שומר מלווה אותנו כבר כמה שבועות עם ניתוחי נתונים אודות הקורונה מתוך מטרה להציג מידע אובייקטיבי ומהימן. לטענתו, בניגוד למקומות אחרים, כמו איטליה למשל, אשר חושפת  את הנתונים הסטטיסטיים לגבי המתים, גם באיטלקית וגם באנגלית, לרבות התפלגות גילאים ומין, מספר מחלות הרקע, סוג מחלות הרקע, סימפטומים, תקופת זמן עד לאשפוז ועד למוות, סיבוכים שמהם נפטרו, נתונים אלה אינם זמינים מספיק בישראל.



הערת המערכת: ראשית אנו כמובן מודים לאודי שמלווה אותנו כבר זמן מה עם ניתוחים סטטיסטיים מעניינים.

שנית, אפשר להתרשם מהניתוח הזה שישראל, כפי שטוען ראש הממשלה וראשי משרד הבריאות בהחלט מציגה רמת ביצוע גבוהה למדי (אבל לא במצב הכי טוב או בין 3 המדינות במצב הכי טוב כפי שנטען בהצהרות וראיונות שונים) מבחינת בדיקות לנפש , תמותה לנפש ואחוזי תמותה, גם כאשר משווים אותה למדינות עם פרופיל דמוגרפי דומה. 

יחד עם זאת, כולנו יודעים שהמחיר הכלכלי החברתי, וכנראה גם הבריאותי (של מטופלים שמצבם מתדרדר בשל חוסר זמינות של טיפולים המוגדרים כעת כ”אלקטיביים” וכד’) והנפשי שישראל משלמת הוא גבוה מאוד בשל מדיניות הסגר המאוד מחמירה. 

יהיה מעניין, ואנו נבדוק זאת אנו מקווים בעזרת אודי, לערוך גם השוואה שמשלבת פרמטרים אלו. למשל יחס תמותה למיליון לאחוז מועסקים (לא מובטלים ). בהשוואה כזו יכול להיות שהמקום המכובד שיש לנו כעת בהשוואות הבינ”ל יהיה נמוך יותר…

ובהקשר זה, מכיוון שאנו כעת בתהליך של התחלת יישום “אסטרטגיית היציאה” , ראוי ונכון יהיה שבהערכת חלופות היציאה השונות,  הפרמטרים שיושוו לצורך קבלת החלטה יכללו הן רמות תחלואה קשה ותמותה הצפויות בכל חלופה מחד, ומאידך פרמטר כלכלי/חברתי כמו אבטלה ופגיעה בתוצר.  

בין החלופות יש בוודאי מקום לבחון חלופה דיפרנציאלית (זו שגם קיבלה את שיעור התמיכה הגדול ביותר בסקר שערכנו באתר לפני למעלה מחודש) שבה הבידוד והסגר נמשכים לאורך זמן רב יותר ובאופן הדוק יותר בקרב קבוצות הסיכון ומוקדי התפרצות ידועים, ומאידך חזרה מהירה יותר לשגרה בקרב שאר האוכלוסייה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד COVID-19 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון לאחר-לידה (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    חיסון כנגד נגיף SARS-CoV-2 לפני ובמהלך היריון אינו מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתסמיני דיכאון לאחר-לידה, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association. במטרה לקבוע אם קיים קשר בין חיסון כנגד קורונה בזמן היריון ובין דיכאון לאחר-לידה, החוקרים בחנו את הנתונים אודות 627 נשים הרות (גיל ממוצע של 33.8 שנים) ממאגר […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    נגיף קורונה עשוי להישאר בגוף במשך למעלה משנה (מתוך כנס ה-CROI)

    מדענים מקליפורניה מצאו כי שרידים של נגיף COVID-19 עשויים להישאר בדם וברקמות לתקופה של למעלה משנה לאחר ההדבקה הראשונית בנגיף, כך דווח בכנס ה-Conference on Retroviruses and Opportunistic Infections. במחקר בנושא Long COVID זיהו החוקרים אנטיגנים של הנגיף בזרם הדם למשך עד 14 חודשים לאחר הזיהום ובדגימות רקמות במשך למעלה משנתיים לאחר ההדבקה בנגיף. שני […]

  • הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    הדבקה בנגיף קורונה בתוך 10 שבועות לאחר החזרת עוברים אינה פוגעת בסיכויי הצלחת IVF/ICSI (מתוך Am J Obstet Gynecol)

    בנשים לאחר טיפולי IVF/ICSI הדבקה בנגיף קורונה בתוך עשרה שבועות מהחזרת עוברים אינה משפיעה לרעה על תוצאות היריון, שיעורי השרשה והפלה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נתונים אודות 857 נשים בגילאי 20-29 שנים שעברו IVF/ICSI במרכז הפריה חוץ גופית בסין. הם […]

  • ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    ההשפעה של טיפולים כנגד COVID-19 על חולים עם מחלת מעי דלקתית (Dig Dis Sci)

    במהלך טיפול כנגד COVID-19 ייתכן ויהיה מקום להשהיית טיפולים כנגד מחלת מעי דלקתית, אך צעד זה אינו מוביל לעליה בהתלקחויות הזיהום הנגיפי, כאשר חיסון קודם כנגד COVID-19 מסייע בהפחתת הסיכון לסיבוכים עקב הזיהום הנגיפי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם מחלת מעי דלקתית תחת […]

  • אין סיבה לדחות מתן חיסון כנגד קורונה לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (J Am Heart Assoc)

    אין סיבה לדחות מתן חיסון כנגד קורונה לפני ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (J Am Heart Assoc)

    למרות הסיכון הגבוה למחלות לב וכלי דם בחולים המופנים לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, החיסון כנגד נגיף קורונה לא השפיע על התוצאות המג’וריות לאחר ההתערבות ניתוחית ואין סיבה לדחות את מתן החיסון בחולים המופנים להשלמת ניתוח זה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר שימוש חירום ב-Pemivibart למניעת COVID-19 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר שימוש חירום ב-Pemivibart למניעת COVID-19 (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר שימוש חירום ב- Pemivibart למניעה לפני חשיפה של COVID-19 במבוגרים ומתבגרים מגיל 12 שנים ומעלה ובמשקל של 40 ק”ג ומעלה. המומחים מסבירים כי Pemivibart הינו נוגדן חד-שבטי הומאני רקומביננטי, המכוון כנגד קולטן לחלבון זיז של נגיף הקורונה, המעכב את ההיצמדות של הנגיף לקולטני ACE2 על תאי […]

  • הסיכון להפרעות נוירולוגיות גבוה יותר לאחר זיהום שפעת חמור לעומת זיהום בקורונה (Neurology)

    הסיכון להפרעות נוירולוגיות גבוה יותר לאחר זיהום שפעת חמור לעומת זיהום בקורונה (Neurology)

    אשפוז בשל שפעת מלווה בסיכון גדול יותר להתפתחות הפרעות נוירולוגיות, כולל מיגרנה, אירוע מוחי או אפילפסיה, בהשוואה לסיכון להפרעות נוירולוגיות לאחר אשפוז בשל COVID-19, כך עולה מתוצאות מחקר גדול שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר רפואי גדול להשוואת 77,300 חולים שאושפזו בשל COVID-19 אל מול מספר דומה של חולים שאושפזו בשל שפעת. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה