תמונת המצב נכון לערב 18/4 מובאת כאן :

לדו”ח היומי המלא

על רקע נתונים אלה והמגמות , הממשלה מעדכנת היום את ההנחיות לציבור.

בתוך כך פונה פרופ’ ציון חגי (בתמונה), יו”ר הר”י במכתב גלוי לראש הממשלה וקורא לו ליישם תכנית יציאה מבוקרת באמצעות שימוש בבדיקות גנומיות:

לכבוד

ראש ממשלת ישראל

מר בנימין נתניהו

כבוד ראש הממשלה,

הנדון: יציאה בטוחה ומבוקרת מההסגר באמצעות בדיקות מעבדה בהיקף נרחב

זה למעלה מחודש ימים נמצאת אוכלוסיית ישראל בהסגר במאמץ להדביר את מגפת הקורונה תוך צמצום הכרחי של מגע חברתי.

צעדי המנע שננקטו בארץ מבעוד מועד, סייעו רבות בהתמודדות עם המגפה. כעת, מדינות שונות, כגון דנמרק ואוסטריה, בהן שיעור התמותה מהנגיף נכון להיום עומד על  55 ו- 46 פטירות למיליון נפש בהתאמה, החלו לנקוט בצעדים ראשונים ליציאה מההסגר וחזרה לקיום שגרה חלקית, זאת מתוך הבנה כי ההסגר עצמו גובה מאזרחיהן מחיר רפואי, פסיכולוגי, כלכלי וחברתי כבד.

גם בישראל, בה שיעור התמותה הנוכחי הוא 16 פטירות למיליון נפש, יש צורך דחוף ביישומה של תכנית אסטרטגית ליציאה מההסגר באופן הדרגתי ובטוח תוך הקטנת הסיכון להתפרצות מחדש של המגפה ככל האפשר זאת על ידי זיהוי מהיר ומדויק של הימצאות הנגיף באוכלוסייה.

כתנאי חיוני אני סבור כי על מנת שהיציאה מההסגר תהיה מבוקרת ובטוחה יש לבצע בדיקות מעבדה בהיקף נרחב ביותר בקרב אוכלוסיות שאינן מראות תסמינים לנגיף הקורונה.

הבדיקה המתאימה בישראל לעת הזו הינה בדיקה גנומית ולא סרולוגית, זאת מאחר ושיעור הנדבקים בישראל נמוך מאוד, ומכאן שעלינו לאתר את מי שהינו “שלילי” לנגיף הקורונה, דהיינו רובה המוחלט של האוכלוסייה.

לשם כך יש צורך בבדיקות תקופתיות בשיטה חדשנית גנומית אשר ניתנת לביצוע במכון ויצמן במעבדה של פרופ‘ עידו עמית ופרופ‘ ערן אלינב .שיטה זו מאפשרת ביצוען של אלפי בדיקות” ) פול” של 5,000 איש ויותר( תוך זיהוי מהיר של קבוצות גדולות שליליות בצורה מדויקת מאוד וזולה יחסית. השימוש בשיטה זו יאפשר לאזרחי ישראל יציאה דיפרנציאלית מההסגר בהתאם למצב התחלואה ביישוביהם.

אני סבור כי ביצוע בדיקות מעבדה כמפורט לעיל הינו הכרחי ליציאה בטוחה וצמצום הסיכון לגל שני.

בברכה,

פרופ‘ ציון חגי

הערת המערכת: הייתה אמנם התייחסות לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון בדברי מנכ”ל משרד הבריאות הערב,  אך בפירסום ההנחיות המוצג כאן לא מוצגים עדיין כללים ספציפיים לאוכלוסייה זו וגם לא הגדרות מדויקות של השתייכות לאוכלוסיית סיכון.

מן הראוי שמשרד הבריאות יפרסם הגדרות מדויקות של השתייכות לקבוצות הסיכון , כך שביחד עם קופות החולים, שלהן יכולת לאתר באופן שמי/ספציפי כל מי שעונה לקריטריונים אלה בלחיצת עכבר, כל מי שמתאים להגדרה זו יקבל פנייה אישית עם הנחיות מתאימות, ורצוי גם שתכלול מעקב אקטיבי און ליין או אחר.

אסור לשכוח (שוב) שקבוצות הסיכון במקרה של קורונה נמצאות בסיכון גבוה למחלה קשה ו/או תמותה של בין פי 50-250 לשאר האוכלוסייה, ולכן כל מיקוד המאמץ ב”מלחמה בקורונה” כעת חייב להיות מופנה אליהן.