חשיפה תוך-רחמית לנוגדי דיכאון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדים (Pediatrics)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי חשיפה במהלך החיים העובריים לנוגדי-דיכאון ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) ו-SNRI (Selective Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors) עשויה להביא לעליה בסיכון לקשיי שפה ו/או יכולות קוגניטיביות בילדים בגיל הגן, אם כי החוקרים מזהירים מפני הסקת מסקנות חד-משמעיות על-בסיס נתונים אלו בלבד.

מדגם המחקר כלל 528 ילדים עם חשיפה תוך-רחמית ל-SSRI או SNRI ו-2,522 ילדים ללא חשיפה לנוגדי דיכאון. החוקרים התמקדו באימהות שאובחנו עם הפרעות מצב רוח או חרדה בתוך שלושה חודשים מההפריה.

בעיות התפתחותיות בילדים בגיל הגן נבחנו באמצעות מדד EDI (Early Development Instrument), שאלון בן 104 מרכיבים, הבוחן חמישה תחומי התפתחות: בריאות גופנית, התפתחות שפתית/קוגניטיבית, כישורים חברתיים, בשלות רגשית וכישורי תקשורת/ידע כללי. ילדים מוגדרים כפגיעים התפתחותית במידה וזוכים לניקוד בעשירון התחתון בתחום מסוים, על-בסיס הנורמות הארציות.

מהנתונים עולה כי כ-21% מהילדים שנחשפו לנוגדי הדיכאון במהלך ההיריון היו בקטגוריית סיכון להפרעה התפתחותית בשני תחומים לפחות, זאת בהשוואה ל-16% מאלו שלא נחשפו לתרופות אלו (יחס סיכויים מתוקן של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.90). המשמעות היא כי מבין כל 19 נשים הנוטלות נוגדי-דיכאון במהלך ההיריון, ילד נוסף היה בסיכון להפרעה התפתחותית בשני תחומים ויותר לפי מדד EDI.

מהנתונים עלה עוד כי 12.94% מהילדים שנחשפו לנוגדי הדיכאון במהלך ההיריון היו בסיכון להפרעות בתחום התפקוד הקוגניטיבי והשפה, זאת בהשוואה ל-12.4% מהילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (יחס סיכויים מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.91). המשמעות היא כי בממוצע, 185 נשים נוספות נדרשות לנטילת אחד מנוגדי הדיכאון הללו במהלך ההיריון כך שילד נוסף יהיה בסיכון להפרעה קוגניטיבית או שפתית.

החוקרים מודים כי מדובר בנושא מורכב מאוד, שכן נשים רבות נהנות מהתועלת של הטיפול התרופתי ודיכאון לא-מטופל עלול לגרום נזקים לאם ולילד המתפתח. ממצאי המחקר מעלים את החשש כי תרופות אלו אינן נטולות סיכונים לעובר המתפתחת ומדגישות את חשיבות גישה רחבה יותר לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות בנשים הרות, בעיקר בחינת גישות לא-תרופתיות.

החוקרים מזהירים כי יש לאשר את ממצאי המחקר במחקרים גדולים נוספים בטרם ניתן יהיה להסיק מסקנות חד משמעיות או לקבוע המלצות בנושא.

Pediatrics, online April 27, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה