חשיפה תוך-רחמית לנוגדי דיכאון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות נוירו-התפתחותיות בילדים (Pediatrics)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי חשיפה במהלך החיים העובריים לנוגדי-דיכאון ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors) ו-SNRI (Selective Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors) עשויה להביא לעליה בסיכון לקשיי שפה ו/או יכולות קוגניטיביות בילדים בגיל הגן, אם כי החוקרים מזהירים מפני הסקת מסקנות חד-משמעיות על-בסיס נתונים אלו בלבד.

מדגם המחקר כלל 528 ילדים עם חשיפה תוך-רחמית ל-SSRI או SNRI ו-2,522 ילדים ללא חשיפה לנוגדי דיכאון. החוקרים התמקדו באימהות שאובחנו עם הפרעות מצב רוח או חרדה בתוך שלושה חודשים מההפריה.

בעיות התפתחותיות בילדים בגיל הגן נבחנו באמצעות מדד EDI (Early Development Instrument), שאלון בן 104 מרכיבים, הבוחן חמישה תחומי התפתחות: בריאות גופנית, התפתחות שפתית/קוגניטיבית, כישורים חברתיים, בשלות רגשית וכישורי תקשורת/ידע כללי. ילדים מוגדרים כפגיעים התפתחותית במידה וזוכים לניקוד בעשירון התחתון בתחום מסוים, על-בסיס הנורמות הארציות.

מהנתונים עולה כי כ-21% מהילדים שנחשפו לנוגדי הדיכאון במהלך ההיריון היו בקטגוריית סיכון להפרעה התפתחותית בשני תחומים לפחות, זאת בהשוואה ל-16% מאלו שלא נחשפו לתרופות אלו (יחס סיכויים מתוקן של 1.43, רווח בר-סמך 95% של 1.08-1.90). המשמעות היא כי מבין כל 19 נשים הנוטלות נוגדי-דיכאון במהלך ההיריון, ילד נוסף היה בסיכון להפרעה התפתחותית בשני תחומים ויותר לפי מדד EDI.

מהנתונים עלה עוד כי 12.94% מהילדים שנחשפו לנוגדי הדיכאון במהלך ההיריון היו בסיכון להפרעות בתחום התפקוד הקוגניטיבי והשפה, זאת בהשוואה ל-12.4% מהילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (יחס סיכויים מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.91). המשמעות היא כי בממוצע, 185 נשים נוספות נדרשות לנטילת אחד מנוגדי הדיכאון הללו במהלך ההיריון כך שילד נוסף יהיה בסיכון להפרעה קוגניטיבית או שפתית.

החוקרים מודים כי מדובר בנושא מורכב מאוד, שכן נשים רבות נהנות מהתועלת של הטיפול התרופתי ודיכאון לא-מטופל עלול לגרום נזקים לאם ולילד המתפתח. ממצאי המחקר מעלים את החשש כי תרופות אלו אינן נטולות סיכונים לעובר המתפתחת ומדגישות את חשיבות גישה רחבה יותר לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות בנשים הרות, בעיקר בחינת גישות לא-תרופתיות.

החוקרים מזהירים כי יש לאשר את ממצאי המחקר במחקרים גדולים נוספים בטרם ניתן יהיה להסיק מסקנות חד משמעיות או לקבוע המלצות בנושא.

Pediatrics, online April 27, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן