אינטראקציות בין-תרופתיות עשויות לסכן את הטיפול בחולים עם COVID-19 (מתוך MDedge)

לצד התפשטות COVID-19 ברחבי ארצות הברית והעולם, נראה כי חלק מאוכלוסיות החולים פגיעות יותר מאחרות. כקבוצה, חולים מבוגרים יותר ואלו עם מחלות רקע, דוגמת מחלת לב או סוכרת, מועדים יותר לצורה חמורה של המחלה ותמותה. כקבוצה, חולים מבוגרים נוטלים גם מספר גדול יותר של תרופות ואלו עם מחלות כרוניות עשויים לקחת טיפול תרופתי להקל על מצבם. כל אלו מעלים את השאלה האם ניתן לשלב בבטחה משטר טיפול קיים עם תכשיר ניסיוני המשמש כיום לטיפול ב-COVID-19.

מחשבון חדש להערכת אינטראקציה בין-תרופתית עשוי לסייע לרופאים להשיב על שאלה זו. קבוצת מומחים מאוניברסיטת ליברפול אספו נתונים אודות מגוון רחב של תרופות ויצרו סדרת המלצות אודות אינטראקציות בין-תרופתיות אפשריות.

החוקרים מצאו כי לחלק מהתרופות הנפוצות ביותר בשימוש כולל תרופות לטיפול במחלות לב, תכשירים אנטי-פטרייתיים, אנטיביוטיקה, נוגדי-דיכאון, אמצעי מניעה, תרופות נוירולפטיות וסדטיביות – ייתכנו אינטראקציות משמעותיות ולעיתים מסוכנות עם טיפולים ניסיוניים כנגד COVID-19.

אחד הטיפולים הללו הוא Remdesivir, אשר אושר לאחרונה לשימוש חירום ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בארצות הברית כטיפול בחולים מאושפזים. נראה כי לתרופה זו מעט אינטראקציות, בהשוואה לטיפולים אפשריים אחרים כנגד COVID-19, אם כי ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה במחסור נתונים.

על-פי הנתונים מליברפול, חלק מהאינטראקציות הבין-תרופתיות המסוכנות ביותר הן בין טיפולים ניסיוניים ל-COVID-19 ובין תרופות לטיפול במחלות לב, כולל טיפולים להפרעות קצב לב, חסמי ביתא, נוגדי-קרישה, חסמי תעלות סידן, חלק מהתרופות לאיזון לחץ הדם וסטטינים להפחתת שומנים בדם. בחלק גדול מהמקרים הללו יש ליטול את התרופה בזמן שונה לחלוטין מנטילת הטיפול כנגד COVID-19.

תכשירים אנטיביוטיים מהווים קטגוריה חשובה נוספת; מרבית התרופות עשויות להוביל להארכת מרווח QT או Torsade de Pointes ואחרות עשויות להביא לשינוי בריכוז התרופה בדם, תרופה אחרת, או שתי התרופות.

עוד כותבים החוקרים כי Rifampicin, המשמשת לטיפול בשחפת וזיהומים חמורים אחרים, עשויה להפחית טיפולים ניסיוניים אחרים כנגד COVID-19, דוגמת Ritonavir/Lopinavir, בהיקף של 75%.

גם לתרופות בעלות השפעה על המוח, המשמשות בעיקר בפסיכיאטריה, אינטראקציות רבות עם תרופות אחרות. תרופות אלו כוללות נוגדי-פרכוס, משככי כאבים, נוגדי-דיכאון, אנטי-פסיכוטיות, תרופות נוירולפטיות ונוגדי-חרדה.

תרופות המסווגות ככאלו בסיכון נמוך כאשר ניתנות בשילוב עם טיפולים ניסיוניים כנגד COVID-19 עשויות גם להיות בעייתיות. בחלק מהמקרים, פשוט אין די נתונים בכדי לדעת בוודאות והמלצות החוקרים מליברפול מכירות בחסרון זה ומותירות את הערכת מאזן סיכון-תועלת בידי הרופא המטפל.

תרופות אחרות עשויות להיחשב כבטוחות, אך חלקן כלל אינן בטוחות. לדוגמא, במטרה לאשר את התרופה יש להשלים בחינה של השפעות הטיפול על הלב. עם זאת, בדיקות אלו כוללות לרוב משתתפים עם תפקוד לבבי תקין. חולים בסיכון גבוה כולל אלו בסיכון הגבוה ביותר לפתח מחלה חמורה על-רקע COVID-19 אינם נכללים במחקרים אלו ולכן המחקרים אינם מספקים תשובה אמיתית אודות רעילות הטיפול.

מתוך MDedge

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    מנתונים חדשים שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי בין השנים 1994 עד 2003, תשעה חיסוני שגרה בילדות מנעו למעלה מ-1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית. החוקרים בחנו את הנתונים הארציים להערכת התועלת הבריאותית והכלכלית של תשעה חיסונים שנכללו בתכנית החיסונים לילדים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC’s Vaccines […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה