ההנחיה להישאר בבתים מנעה שיעור גבוה הרבה יותר של מקרי תמותה עקב COVID-19 (מתוך Health Affairs)

קורונה

ההנחיות לציבור להישאר בבתים במהלך מגפת COVID-19 לוו בירידה משמעותית בהיקף העליה באשפוזים על-רקע הזיהום הנגיפי ומקרי התמותה במהלך השלב הראשון של המגפה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Health Affairs.

החוקרים התבססו על נתונים בין מרץ ועד אמצע חודש מאי והעריכו כי 42 ימים לאחר שמרבית המדינות יצאו בהנחיות להישאר בבתים, קצב העליה בשיעורי התמותה היומיים ירד בעד 6.1 נקודות אחוז במדינות אלו. על-פי התחזיות, ההנחיות הללו מנעו בין 250,000-370,000 מקרי תמותה אפשריים עד אמצעי חודש מאי במדינות אלו.

בתוך 22 עד 28 ימים לאחר ההנחיות להישאר בבתים, קצב העליה בשיעורי התמותה עקב COVID-19 ירד ב-2.9 נקודות אחוז, בממוצע  – שינוי מובהק סטטיסטית בהשוואה לקצב עליה של 20.5% בתחילת הדרך. קצב העליה בשיעורי התמותה לאחר 29-35, 36-42 ו-43 ימים ומעלה ירד ב-3.6%, 4.7% ו-6.1%, בהתאמה.

עד לאמצע חודש מאי, העליה היומית הממוצעת בשיעורי התמותה עמדה על 2.8% במדינות בהן פורסמו הנחיות להישאר בבתים. ללא הנחיות דומות, קצב העליה היומי הממוצע צפוי היה לעמוד על 8.6%.

במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בקצב העליה בשיעור האשפוזים היומי בהיקף של עד 8.4 נקודות אחוז בממוצע, לאחר 42 ימים ב-19 המדינות בהן פורסמה ההנחיה להישאר בבית ובשלוש מדינות ללא הנחיות דומות עבורן היו נתונים זמינים אודות אשפוזים על-רקע COVID-19. על-פי המודל של החוקרים, ייתכן כי ההנחיה להישאר בבתים מנעה עוד 750,000 עד 840,000 אשפוזים נוספים על-רקע COVID-19 ב-19 המדינות בהן נקבעו הנחיות אלו.

החוקרים מדווחים כי קצב העליה בשיעור האשפוזים היומי ירד משמעותית 15 ימים לאחר פרסום ההנחיות להישאר בבתים. ההשפעה גדלה עם הזמן ונותרה מובהקת סטטיסטית, פרט לתקופה של 29-35 ימים לאחר ההנחיה. הירידה בקצב העליה בשיעור האשפוזים עמדה על 3.2%, 5.5%, 5.4%, 6.9% ו-8.4 כאשר נבחנה 15-21, 22-28, 29-35, 36-42 ו-43 וימים ומעלה לאחר יישום ההנחיות, בהתאמה.

ממצאים אלו מעידים כי ההנחיות לציבור להישאר בבתם לוו בירידה משמעותית בקצב העליה בשיעור האשפוזים ומקרי התמותה על-רקע COVID-19.

Health Affairs 2020

לידיעה במדסקייפ

הערת מערכת:

אמנם מדובר בתונים אמריקאיים אך אין סיבה שלא להניח שהם גם מתאימים ונכונים לישראל, ולאור המצב הנוכחי, והניסיון הישראלי עצמו, יש ודאי לבחון ולשקול ממצאים אלה, לפחות עבור קבוצות הנמצאות בסיכון מוגבר.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה