ההשפעה של COVID-19 על בחירת הטיפול בדלקת ענביה לא-זיהומית (British Journal of Ophthalmology)

בהחלטה על גישת הטיפול בחולים עם דלקת ענביה לא-זיהומית יש מקום לקחת בחשבון את אבחנת COVID-19 בבחירת טיפול אימונו-מודולטורי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת British Journal of Ophthalmology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת לא-זיהומית של הענביה לעיתים קרובות מטופלות בתכשירים אימונו-מודולטורים, כולל קורטיקוסטרואידים, תרופות לדיכוי חיסוני, או תרופות ביולוגיות. חולים תחת טיפול אימונו-מודולטורי עשויים להיות בסיכון מוגבר לזיהום בנגיף SARS-CoV-2 ו/או למהלך חמור יותר של COVID-19.

החוקרים השלימו סקר להערכת הדעות של מומחים בינלאומיים לדלקת ענביה אודות הגישה לטיפול אימונו-מודולטורי בחולים עם דלקת ענביה בתקופת מגפת הקורונה. קונצנזוס הושג במידה ולמעלה מ-75% מהמומחים הסכימו על הצהרה מסוימת וקונצנזוס להמלצה כללית הושג במידה ולמעלה מ-75% מהמומחים סיפקו אותה תשובה לשאלה נתונה.

בסיכומו של דבר נכללו 139 מומחים ממספר קבוצות, כולל International Uveitis Study Group, International Ocular Inflammation Society, Uveitis Society of India ו-Foster Ocular Immunology Society. קרוב למחצית מהמומחים (42.4%) היו בעלי ניסיון של מעל 15 שנים בטיפול בדלקת ענביה לא-זיהומית ו-38.84% טיפלו כל שנה בלמעלה מ-300 חולים בתכשירים אימונו-מודולטורים.

קונצנזוס הושג בנוגע לאי-התחלת טיפול אימונו-מודולטורי בחולים עם חשד או אישור לאבחנת COVID-19.

המומחים הסכימו כי יש להמשיך בטיפול פומי בקורטיקוסטרואידים במטופלים בריאים עם דלקת ענביה לא-פעילה, בעוד שטיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים עדיף על-פני העלאת מינון טיפול סיסטמי בסטרואידים בחולים עם דלקת ענביה פעילה.

בחולים בסיכון מוגבר לדלקת ענביה וחשד ל-COVID-19 או באלו שנמצאו חיוביים לנגיף, אין להתחיל טיפול פומי בקורטיקוסטרואידים או טיפול קונבנציונאלי לדיכוי חיסוני; מינון פומי גבוה יותר של קורטיקוסטרואידים יופחת למינון נמוך ובטוח יותר; יש להפחית ולהפסיק תרופות קונבנציונאליות לדיכוי חיסוני.

ההמלצות היו דומות לחולים בסיכון גבוה ובסיכון גבוה מאוד עם דלקת ענביה לא-זיהומית.

המומחים הגיעו להסכמה אודות התחלת או המשך טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לטיפול בדלקת של הסקלרה בחולים בריאים בד”כ וללא היסטוריה של מגע עם חולה קורונה, אך לא היה קונצנזוס אודות הטיפול באנשים בריאים עם היסטוריה של מגע עם חולים אלו או בחולים עם חשד או הוכחה לזיהום בנגיף הקורונה.

לסיכום, טיפול אימונו-מודולטורי במהלך עידן ה-COVID-19 כולל אתגרים רבים ולכן החלטות אודות הטיפול דורשות צוות מולטי-דיציפלינרי של מומחים המטפלים בחולים עם חשד או הוכחה לזיהום COVID-19.

British Journal of Ophthalmology, online June 25, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    דלקת ענביה בילדים מלווה בסיכון מוגבר לקטרקט (JAMA Network Open)

    בילדים עם אבחנה של דלקת ענביה (Uveitis) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות קטרקט, בהשוואה לאלו ללא התהליך הדלקתי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. הסיכון המוגבר נותר על כנו לאורך תקופות מעקב שונות ובקבוצות שונות לפי גיל, מין ומוצא אתני. מחקר העוקבה התבסס על נתונים ממאגר TriNetX וכלל ילדים עם וללא […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    הקשר בין רגישות לניגודיות לנזק המבני בגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית, פרופ' מרדכי רוזנר

    גלאוקומה פתוחת זווית ראשונית Primary open-angle glaucoma (POAG) היא סוג הגלאוקומה השכיח ביותר. בדיקה ומניעה של פגיעה בראייה במהלך כל החיים הינה אסטרטגיית הטיפול העיקרית במחלה זו. נזק לשדה הראייה הינו המאפיין הקליני של POAG, אולם נזק כזה אינני מספיק כדי להסביר את כל הפגיעות הראייתיות בגלאוקומה. במיוחד בגלאוקומה מתקדמת, לחולים יש קושי לשתף פעולה […]

  • טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    טיפול אנטיביוטי סלקטיבי מונע מפחית שיעור זיהומים לאחר ניתוח עיני (JAMA Ophthalmol)

    השילוב של טיפול אנטיביוטי תוך-עיני סלקטיבי עם 1% Povidone Iodine עשוי לשמש כחלופה לטיפול הסטנדרטי ב-5% Povidone Iodine למניעת אנדופתלמיטיס לאחר ניתוח קטרקט, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. החוקרים בחנו מקרים של אנדופתלמיטיס לאחר-ניתוח קטרקט במרכז שלישוני לאורך שלוש תקופות: 1993-1999 (שימוש ב-5% Povidone Iodine, ללא טיפול אנטיביוטי); 2000-2010 (שימוש […]

  • הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    הפרעות ראיה מלוות בסיכון מוגבר לדמנציה בקשישים (Am J Ophthalmol)

    ירידה בראיה וברגישות לניגודיות מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דמנציה בקשישים וירידה ברגישות לניגודיות לאורך הזמן מצויה בקורלציה עם הסיכון להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. החוקרים בחנו את הקשר בין תפקודי הראיה ובין הסיכון לדמנציה ב-2,159 גברים ונשים (גיל ממוצע של 77.9 שנים; 54% נשים) ממחקר National Health […]

  • תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    תוצאות מבטיחות ל- Licaminlimab להקלה על סימני עין יבשה (מתוך הודעת חברת Oculis)

    טיפול ב- Licaminlimab כנגד מחלת עין יבשה הוביל לשיפור בסימנים רבים של המחלה, עם תועלת בולטת יותר בחולים עם סמן גנטי TNFR1, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2b לפי הודעה לעיתונות מטעם חברת Oculis. מחברת התרופות נמסר כי הם מתרגשים מאוד מהתוצאות לפיהן Licaminlimab, תכשיר בעל מנגנון פעולה כפול עם פעילות נוגדת-דלקת ונוגדת-אפופטוזיס, פועל כנגד […]

  • קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג חוזר של קולגן הקרנית לאחר כישלון קרוס לינקינג ראשוני בקרטוקונוס, מאת פרופ' מרדכי רוזנר

    קרוס לינקינג של קולגן הקרנית (CXL) Corneal collagen cross-linking הוא פעולה שמטרתה למנוע התקדמות של אקטזיה (ectasia) של הקרנית וקרטוקונוס. בשיטה הנפוצה, שידועה בשם ‘epi-off’, מוסר אפיתל הקרנית, מטופטף ריבופלבין, והקרנית לאחר מכן מוקרנת באור UV-A. הדבר גורם להקשחת הקרנית באמצעות יצירת קשרים קוולנטיים בין סיבי הקולגן בסטרומה במטרה למנוע התקדמות דפורמציה של הקרנית שגורמת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי האישר הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור טיפול מקומי במשחת Tirbanibulin עם הרחבת פני השטח לטיפול בקרנת עור אקטינית (Actinic Keratosis) של הפנים או הקרקפת מ-25 סמ”ר ל-100 סמ”ר. המומחים מסבירים כי Tirbanibulin הינו מעכב מיקרו-צינוריות, המאושר משנת 2020 לטיפול מקומי בקרנת עור אקטינית של הפנים והקרקפת. על-פי ההודעה לעיתונות, הרחבת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה