עדיין לא ברור מגמת הירידה במספר המקרים החדשים כפי שניתן לראות בתרשים הבא
שהחלה ב-24/7 ונמשכה עד 26/7 היא אפקט מלאכותי של ירידה במספר הבדיקות (בשל סוף השבוע או החמרת הקריטריונים לביצוע בדיקות) או שאכן ההגבלות האחרונות על התקהלויות ואולי שיפור בהיענות לציבור להנחיות מתחילים להשפיע.
מבחינת מספר החולים הקשים בשבוע האחרון ניתן לראות בתרשים הבא שהמגמה יציבה
גרף מגמת השינוי גם מצביע על שיעורי גידול ממוצעים שבועיים נמוכים עד שליליים כפי שניתן לראות כאן :
נראה שנתוני הנדבקים החדשים בימים הקרובים, ויותר חשוב מכך, נתוני החולים הקשים, יצביעו אם אכן מדובר על שינוי, יש לקוות, במגמה או רק “תיקון טכני” .
יש לציין גם שמדו”ח המרכז למידע וידע ניתן לראות כאן שלפחות בימים האחרונים נראה ששיעור הנדבקים המבוגרים מכלל הנדבקים החדשים נמצא באיזושהי מגמת ירידה, מה שצפוי להשפיע לטובה על מספר החולים הקשים בהמשך.
על בסיס התוצאות של השבוע הקרוב נראה שפרופ’ גמזו ומשרד הבריאות יוכלו לשקול את המשך הצעדים. האתגר כפי שמוסכם כנראה על כולם הוא להגיע לחורף הקרוב עם מינימום תחלואת קורונה. השאלה שעליה אין עדיין תשובה מוסכמת היא אם ועד כמה ניתן לשמור על “שגרת קורונה” ברמה אפסית של נדבקים ותחלואה עם פתיחה מלאה של המשק ומערכת החינוך ? אחת ההצעות המעניינות היא לאמץ את המודל הניו-זילנדי, היינו יצירת סגר מלא לתקופה של שבועיים, ולאחר מכן פתיחה מלאה של כל האיזורים ה”ירוקים” כשבאיזורים שבהם יש עדיין מקרי הדבקה המשך הסגר לשבועיים נוספים. מציעי גישה זו טוענים שמהלך כזה יוביל לרמה אפסית של נדבקים במחיר סביר יחסית מבחינת המשק והחברה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!