בתדרוך השבועי שלו לתקשורת היום (ניתן לצפות בו כאן) הציג פרופ’ גמזו תמונת מצב לפיה רמת התחלואה גדלה, כאשר מה שמדאיג במיוחד כיום הוא המגזר הערבי, שם במספר יישובים קצב ההכפלה הוא שבועי. מטריד במיוחד היא העובדה שעדיין מתקיימות חתונות ואירועים, וגמזו פונה לאוכלוסייה הערבית ולמנהיגי המגזר לפעול בהתאם להנחיות. התחלואה במגזר הערבי מובילה בימים האחרונים לקצב יומי של 400-500 נדבקים חדשים, המהווים כרבע עד שליש מכלל הנדבקים.
גם המגזר החרדי שהיה נראה שהיה במגמת ירידה, בימים האחרונים גמזו מציין שהוא מזהה עליה מחדש שמדאיגה מאוד. הוא מזכיר שהמליץ לקבינט לסגור או לא לפתוח לימודים כלל בערים האדומות, ומעריך שזה יסייע בעצירה או הורדת התחלואה.
מעבר למוקדי התפשטות אלה מציין גמזו שיש יציבות ואף ירידה במרבית הערים כמו ת”א, חיפה, לוד ועוד.
גמזו חזר והדגיש שתהליכי בניית המערכות לקטיעת שרשראות ההדבקה באמצעות פיקוד העורף לוקחים זמן, אך התוצאות והתועלת מהם יישארו לאורך זמן.
העלייה בכמות החולים הקשים, כולל העלייה בממוצע החולים הקשים החדשים היומי מטרידה ומדאיגה במיוחד את גמזו. הוא ציין שיתקיים מאוחר יותר דיון עם צוות הברומטר שבו הם יבחנו את העלייה והגורמים העיקריים (יותר חולים חדשים קשים או הארכת משך האשפוז) ובהתאם לכך יעדכנו את הערכת הקו האדום של המערכת. עם זאת, גמזו סבור שהמערכת עדיין בכושר ספיגה ומסוגלת לקלוט ולהעניק טיפול לחולים קשים נוספים. הוא ציין לשבח את הצוות הרפואי והדגיש שכל הפעילות של הטיפול בקורונה מתרחשת ביחד עם הטיפולים השגרתיים בבתי החולים.
גמזו מציין שה-R הנוכחי קרוב מאוד ל-1, אך הוא מדגיש כי זהו מצב שברירי, שכן ה-R ה”טבעי” של קורונה הוא 3 (כלומר, כל חולה מדביק 3 בממוצע במהלך מחלתו), וב-R=3 העלייה בתחלואה כידוע היא אקספוננציאלית.
גמזו חזר שוב על כך שהדרך שהוא מתווה היא קשה ומורכבת הרבה יותר מאשר הטלת סגר “זבנג וגמרנו”, אך שחשוב שכל הציבור וגם מקבלי ההחלטות יבינו שבחירה בדרך זו אין פרושה ש”הכל בסדר” ואפשר לחזור ולהחזיר לשגרה מלאה.
במסיבת העיתונאים נשאל גמזו על הטיסות לאומן ותשובתו הייתה חד משמעית – התנגדות מוחלטת והמלצה חד משמעית לאסור על קיום הטיסות. לשאלה מה יעשה אם המלצה זו, בעיקר בשל לחצים פוליטיים, לא תתקבל , השיב גמזו שימשיך למלא את תפקידו כל עוד יחשוב שיש לו הכלים לעמוד במשימה, והמבין יבין…
באשר למערכת החינוך, בתשובה לשאלה אם לאור מחקרים בהם נמצא שילדים אסימפטומטיים עלולים להדביק צריך לפתוח את מערכת החינוך בערים אדומות, ענה גמזו כי בערים אדומות המלצת פורום המומחים שלו היא שלא לפתוח ואף לסגור מוסדות חינוך שנפתחו כבר (במגזר החרדי).
באשר לסוגיית הסגר הכללי הסביר גמזו שעל אף שהוא מנסה ככל האפשר להימנע ממנו, זו עדיין אופצייה שנמצאת על השולחן וברור שאם תהיה עליה חדה ומהירה ב-R ועלייה למעל 2000 ויותר נדבקים ביום , יהיה צריך לשקול אופציה זו.
בתשובה לשאלת אי-מד באשר למיקוד מאמץ בהגנה על האוכלוסיות שבסיכון (מעבר לזו שתכנית מגן אבות ואימהות מטפלת בהם, הקשישים במוסדות הסיעודיים השונים) שכן מרבית החולים הקשים שייכים לקבוצות הסיכון, ענה גמזו שההדבקות של אוכלוסייה זו בקהילה הן ספורדיות יותר ולא קהילתיות, ושמדובר על אוכלוסייה של כמיליון איש ואין אכן כרגע תכנית רוחבית להגנה עליה, מעבר לפעילויות של קופות החולים. גמזו הדגיש את המסר לאנשים בקבוצות הסיכון להימנע ככל האפשר ממגעים והתקהלויות ובמיוחד באירועים שיש בהם הסעדה.
הערת המערכת: לא בטוח שהשאלה שהעלינו בתדריך הייתה ברורה וחדה מספיק לאור תשובתו של פרופ’ גמזו. ננסה לחדד כאן: כל נדבק חדש ששייך לקבוצות הסיכון הגבוה שקול ל-10-20 נדבקים שאינם בקבוצת הסיכון. ולכן, ודווקא בגלל שגמזו פועל אכן באופן סלקטיבי ודיפרנציאלי (שזה בהחלט נכון מאוד לכשעצמו) במישור הגיאוגרפי והמגזרי, יש מקום גם למקד מאמצים רוחביים למניעת הדבקה של אנשים בקבוצות הסיכון. וכשם שגמזו מפעיל, כך נראה, בהצלחה גדולה, את הרשויות המקומיות, כך צריך להפעיל את קופות החולים (וכל קופת חולים כמובן תפעיל את המחוזות והסניפים בהתאם) אשר יש להן את היכולת בלחיצת כפתור לאתר שמית את כל מי שנמנה על קבוצות הסיכון בכדי להדריך אותו אישית, לעקוב אחריו ולנטר אותו באופן שגרתי, ולדאוג לו לטיפול מהיר ואינטנסיבי במידה ובכל זאת נדבק.
אם ניתן ליישם מדיניות כזו בהצלחה, וכתוצאה מכך, כמעט בלי קשר למספר הנדבקים החדשים, מס’ הנדבקים השייכים לקבוצות הסיכון ישאף לאפס, תהיה ירידה הדרגתית במספר החולים הקשים והמתים, גם אם רמת ההדבקה הכוללת לא תרד. אנחנו בהחלט ממליצים לגמזו לבחון יישום תכנית כזו שתופעל ע”י קופות החולים. למעשה, צוות הברומטר של גמזו, שכולל גם נציגי קופות חולים המליץ על אימוץ גישה כזו בדו”ח האחרון…
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!