דוברות הכנסת (ועדת הקורונה): משרד הבריאות: ללא סגר, 97% מהישובים בארץ יהפכו בתוך יומיים מירוקים לאדומים

כך מזהירים נציגיו בוועדת הקורונה בכנסת. יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון: הסגר הוא אסון כלכלי ונפשי, ואפילו בריאותי. צריך להשקיע במערכת הבריאות, כי אין טעם לסגור אם לא נשקיע כדי שנצא למקום אחר. האוצר: עלות הסגר כ-6.5 מיליארד

דיון סוער היום (שני) בוועדת הקורונה בכנסת על נתוני התחלואה, נתוני הנפטרים מהמגפה וחלקו של הציבור בסגר העומד לפתחנו. יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הזהירה כי “הסגר הוא אסון כלכלי, נפשי ואפילו בריאותי. צריך להשקיע במערכת הבריאות, כי אין טעם לסגור אם לא נשקיע כדי שנצא למקום אחר כמו חיזוק מערכת הבריאות. הציבור מסתכל עלינו וכשמחליטים החלטות כה-קשות, הציבור צריך לדעת שהדבר נקבע על בסיס נתונים מדויקים. מול הכרזת מנהלי בתי החולים ‘אנחנו בקריסה חייבים סגר’, ישנם מנהלים הטוענים ‘יש עומס, הצוותים מותשים וחייבים לתגמל אותם, ולהעניק תקציבים וציוד ולפשט בירוקרטיות ובכך צריך לטפל’. ישנם כמה וכמה בתי חולים שמעוניינים לקלוט רופאים ואחיות חדשים ונתקלים בסבך בירוקרטי מיותר”. היא הדגישה כי “מאשימים הוועדה בפופוליזם כאשר היא ביקשה נתונים על בסיסם התקבלו ההחלטות. בעלות הסגר אפשר לשפר מאד את מערכת הבריאות, ועל בתי החולים לא לבטל טיפולי-שגרה, ולהעדיף למי שאפשר – טיפול בקהילה”. היא קראה לציבור לשמור על ההנחיות, כי “זה יכול להגיע לכל אחד”.

פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, טען לגבי הנתונים, היקפם ואמינותם, כי “לא פעם גורמים מחליטים בלית-ברירה לפי מידע חלקי או לא מדויק מספיק. זה מה שיש ולפיו צריך לפעול, הצבא ו-8200 עוסקים כל העת בטיוב הנתונים. סיבת הפטירה נקבעת לפי הרופא החותם על תעודת הפטירה, והוא קובע מה היה הגורם המרכזי, המוביל, שהביא לפטירה. ככל שנה נפטרים בישראל מסיבוכי שפעת בהערכה 1000-700 איש, אבל שפעת כגורם הישיר ומיידי עומד רק על 100 נפטרים. אי אפשר להתייחס לנתונים לא מאומתים, או בעילום-שם, או שלא ברור כיצד נאספו הנתונים. לא המתנו בין הגל הראשון לשני, אספנו ידע ומידע רב, רכשנו ציוד רב ומגוון, הוספנו מיטות והכשרנו צוותי-טיפול נוספים. אנחנו נערכים לחורף בצורה משמעותית, ו-1500 אחיות חדשות יסיימו את הלימודים וייכנסו למערכת”. הוא הודה כי יש לפשט את הנהלים לקליטת רופאים ואחיות נוספים בבתי החולים.

לדברי ד”ר שרון אלרועי,  ראש האגף לבריאות הציבור במשרד, הרוב המוחלט של הנפטרים הם מעל 80, אך אחוז ניכר מהם הם מתחת לגיל 60. 30% מהחולים-קשה הם מתחת לגיל 60, ו-45% מהחולים-קשה הם מתחת לגיל 70. היא הדגישה כי קורונה מסבכת מחלות רקע קיימות, וחולי סרטן מבין הנפטרים מקורונה הם פחות מ-4%. אחוז חולי הסרטן בין החולים-קשה, הוא לדבריה פחות מ-2%. היא הדגישה כי ההפחתה בתמותה נרשמה כתוצאה מהסגר, מניעת ניתוחים וסיבוכי-ניתוחים “אך כל הנתונים על אי-עליה בתמותה היו רק עד חודש יולי בלבד, ומחודש זה נרשמת עליה בתמותה ולכן ‘הרמנו דגל אדום’. הרמה זו נובעת מכל הנתונים ביחד: מספר החולים, מספר החולים-קשה, מספר הנפטרים, מספר הבדיקות וכמות הבדיקות העתידיות.  97% מהישובים בארץ הם במקדם הכפלה, כלומר בתוך יומיים בלבד – הם הופכים מישובים ירוקים לאדומים. אתם לא רוצים שנרים דגל אדום לאחר הקריסה אלא לפניה. שום תכנית לא תעבוד אם הציבור לא ישמור על כללים בסיסיים, כמו התקהלויות המוניות ומסוכנות, חתונות של אלף איש, וישיבה בבארים ללא מסיכות, שום היערכות של מערכת הבריאות לא תעזור. סגר לבד לא יועיל אם הציבור לא יישא באחריות כל איש בעצמו, ובנוסף טיוב קטיעת שרשרת ההדבקה.

ד”ר ורד עזרא ראש חטיבת הרפואה במשרד, הזהירה כי “אנחנו לא רוצים להוריד מרמת הרפואה לחולי הקורונה או לחולים אחרים. ישנם כ-30 אלף חולים קלים, אך מיעוט מתוכם בסיכון-גבוה עם חשש שהקורונה תסבך מחלות-רקע ולכן הם מאושפזים, ודווקא במחלקות הקורונה. אצלם, ההידרדרות עלולה להיות מהירה מאד.

גיל מלצר, מנכ”ל אגודת הלב הישראלי, הזהיר כי 42% מנפטרי הקורונה הם חולי לב, ואחד מכל שישה אנשים בישראל הוא חולה לב או כלי דם, ומצוי בקבוצת הסיכון. פרופ’ אדלר, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות והרפואה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, טען כי “הסגר הוא פלסטר שמחירו יקר, פוגע בציבור, וקטסטרופה כלכלית שלא הייתה כמותה מאז הקמת המדינה”.

לדברי ד”ר לב דרוקר, סגן הכלכלנית הראשית באוצר, עלות הסגר הקרוב תהיה כ-6.5 מיליארד , ענפי ההסעדה עדיין בכ-60% אבטלה, המסחר ב-11% אבטלה.

לדברי תמר זנדברג (מרצ) “מטופל במערכת הבריאות, צריך לקבל את הטיפול הקיים הטוב ביותר, ולא משנה מה מחלות-הרקע שלו. ולכן, הקורונה מביאה גלי חולים שתביא בהכרח לברירה אכזרית במי לטפל”, ואילו לפי מרב מיכאלי (העבודה) “קשה לגייס את הציבור אחרי שחודשים מטרטרים את הציבור עם הוראות סותרות, בדיקות לא-יעילות, ואי-תגבור כוח האדם במערכת הבריאות”.

להורדת מצגת משרד הבריאות על נתוני החולים הקשים והנפטרים 

הערת המערכת: הנתונים ממחישים עד כמה נגיף הקורונה קטלני עבור קבוצות הסיכון הגבוה. מלבד תכנית “מגן אבות ואימהות” שאכן התמקדה, ועד כה, ככל הידוע בהצלחה רבה,  בהגנה על דיירי בתי האבות והמוסדות הסיעודיים,  לא ראינו תכנית לאומית ממוקדת ופרו-אקטיבית שפועלת להגנה על האוכלוסיות שבסיכון שבקהילה. לא ברור אם החלופה (לסגר כולל ומלא)  של חיזוק ההגנה על האוכלוסייה שבסיכון באמצעות סגר דמוגרפי מרצון בשילוב עם תמיכה, מעקב ובדיקות נבחנה לעומק וברצינות, וראוי שנקבל על כך תשובה.

בתוך כך הודיע מנהל המרכז הרפואי לגליל: “הוריתי להפסיק את קליטתם של חולי קורונה נוספים”

מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, פרופ’ מסעד ברהום, הודיע היום כי החליט להפסיק את קליטתם של חולי קורונה נוספים בעקבות העומס הגדול במחלקות הקורונה וביחידות לטיפול נמרץ, במיוחד בכל הקשור לחולים קשים ומונשמים.
נכון לעכשיו מאושפזים בשלוש מחלקות הקורונה 85 חולים מאומתים, מתוכם 30 חולים במצב קשה (שלושה מהם מונשמים), 27 חולים במצב בינוני והשאר קל. אלא שהבעיה אינה רק חולי הקורונה, אם כי העובדה שבמרכז הרפואי ישנם 30 חולים קשים ביחידה לטיפול נמרץ כללי ונשימתי, וכמו כן חולים נוספים בטיפולי נמרץ ילדים, נוירוכירורגי ולב.
“כמות הצוותים המיומנים שעומדת לרשותי נכון לעכשיו ויכולה לטפל בחולי קורונה קשים היא מועטה ביותר”, מסביר פרופ’ ברהום. “האפשרויות שעמדו לרשותי היו להעביר חולים קשים נוספים למרכז הארץ, כדי שיטופלו ע”י צוותים מיומנים, או שאנחנו נטפל בהם ע”י צוותים אותם הדרכנו. הצוותים שאנו הדרכנו הוכשרו למקרה שהמערכת נמצאת כולה במצב של אי ספיקה. תודה לאל, זה לא המצב כרגע. אין שום סיבה שאני אטפל בחולים קשים ומונשמים ע”י צוותים לא מיומנים, אם אני יכול לשנע אותם למרכז הארץ. אני עושה הערכת מצב כל בוקר וכל ערב, ונכון לעכשיו החלטתי שלא להעביר חולים למרכז. יחד עם זאת, במצב הנוכחי אתקשה מאוד לקלוט חולים נוספים, מכיוון שאין לנו מספיק צוות מיומן לחולים קשים ומונשמים, ולכן הוריתי על הפסקת קליטתם של חולי קורונה”.
יצוין כי במרכז הרפואי לגליל ישנן שלוש מחלקות קורונה עם תפוסה של למעלה מ-90 אחוזים: מחלקת כתר גריאטריה (המחלקה הראשונה והוותיקה ביותר), כתר מונשמים (באגף השיקום) וכתר א’.
נכון לעכשיו, ישנן שלוש מחלקות פנימיות בלבד שהינן פעילות במרכז הרפואי. מתוך שלוש המחלקות הפנימיות האחרות, ישנן שתי מחלקות שעוברות שיפוצים כדי להסב אותן למחלקות קורונה ומחלקה שכבר הפכה באחרונה למחלקת קורונה (כתר א’) ומתמלאת במהירות רבה.

ולנוכח המספר הגדול של ישראלים שהוכנסו לבידוד עקב איכוני השב”כ פירסם איגוד רופאי בריאות הציבור את הקריאה הבאה:  

“לקצר את תקופת הבידוד למאוכני השב”כ !

כמיליון ישראלים הוכנסו לבידוד עקב איכון השב”כ.
על פי נתוני משרד הבריאות יעילות הכלי נמוכה ביותר ורוב מוחלט של המאוכנים לא נדבקו בקורונה. רבים מהם כלל לא נחשפו.

בידוד מיותר גורם לפגיעה בריאותית וחברתית לפרט ולציבור, מעבר לפגיעה הכלכלית.

לאור זאת אנו תומכים בקיצור מיידי של משך תקופת הבידוד למאוכני השב”כ,  בדומה לקריאתו של ח”כ צביקה האוזר, יו”ר ועדת חוץ וביטחון.”