נתוני ההדבקה מאז החל הסגר מראים אמנם ירידה מסויימת (כ-3800 ב-19/9, 2,500 ב-20/9 וכ-3800 ב-21/9) אך צריך לזכור שהם כוללים נתוני חג/סוף שבוע עם ירידה בהיקף הבדיקות. שיעור החיוביים לבדיקות נותר גבוה (9.1% , 10.9% ו-11.6%  בהתאמה), כשבמקביל מספר החולים הקשה עלה היום ל-668 (עלייה של כ-30% בשבוע האחרון) והוא מתקרב במהירות לרמת הסף של 800 . 

אגב, לוח הבקרה של משרד הבריאות הפסיק בימים האחרונים להציג את שיעורי תפוסת הקורונה בבתי החולים, כך שאין כרגע מידע זמין ומתעדכן על מצב הספיקה בבתי החולים.

בדיון שהתקיים היום בוועדת הקורונה בכנסת, הסביר המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ איתמר גרוטו (בתמונה) , שירידה לרמה של 7% חיוביים לבדיקות הקורונה תהווה ככל הנראה אחד הקריטריונים ליציאה מהסגר.. (כיום כפי שצויין כאן השיעור היה קרוב ל-12%) .

בהנחה שהיקף הבדיקות היומי ימשיך להיות בין 50-60 אלף, מספר הנדבקים היומי לפי 7% הוא 3500-4000 , כך שלפי גרוטו התייצבות על שיעור/מספר כזה תאפשר יציאה מהסגר.

מבחינת אסטרטגיית היציאה אמר גרוטו בוועדה כי יהיו 3 מרכיבים:

באשר לאפשרות קיצור תקופת הבידוד אמר גרוטו שהחשש הוא שכל קיצור, אפילו של 2-3 ימים עלול לגרום לעלייה בסיכון להדבקה ושהניסיון מהעולם הוא שמדינות שלא קיצרו את משך הבידוד הצליחו יותר בהתמודדות עם הנגיף.

בהתייחסות לשאלה באשר לרף ההגדרה המחמיר יותר בישראל לחיובי לנגיף אמר גרוטו שבמצב הנוכחי זו תהיה טעות לדעתו ולהוריד את הרף וע”י כך לפספס חיוביים גבוליים.

להלן הודעת דוברות וועדת הקורונה:

פרופ’ איתמר גרוטו, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, בוועדת הקורונה:  עד כה נוספו 375 רופאים, 1280 אחיות, כ-1,500 מיטות חדשות הפועלות ב-61 מחלקות קורונה. יו”ר הוועדה יפעת שאשא-ביטון: אין טעם בסגר אם יוצאים ממנו לאותו מקום. הובטחו סכומים ניכרים למערכת הבריאות ונוודא שהם אכן הועברו, ומה נעשה בהם

התנאי ליציאה מהסגר הוא הורדה של כ-50% מהנבדקים המאומתים, כך אומר היום בוועדת הקורונה בכנסת, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ איתמר גרוטו. בדיון, שיועד להיערכות מערכת הבריאות ליום שאחרי הסגר, אמרה יו”ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד), כי “כדי להתמודד עם המגפה חייבים לחזק משמעותית  את מערכת הבריאות, ציוד, כוח אדם, תקנים ועוד. כי אין טעם בסגר אם יוצאים ממנו לאותו מקום. הובטחו סכומים ניכרים למערכת הבריאות ואנחנו נוודא שהם אכן הועברו, למי ומה נעשה בהם. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות נתונים: כמה מיטות חדשות נוספו למערכת, וכמה פעילות בפועל במחלקות השונות, מה מספר תקני כוח האדם שנוספו למערכת וכמה רופאים ואחיות נקלטו עד כה”. שאשא-ביטון דרשה את הנתונים, בחלוקה עפ”י בתי החולים השונים.
פרופ’ גרוטו, הדגיש כאמור בישיבה את יעדי המאבק הנוכחי, כאשר כיום 12% מהנבדקים נמצאים חיוביים לקורונה, יעד היציאה מהסגר הוא לא-יותר מ-7% מאומתים מכלל הנדבקים, ובנוסף כאשר קצב ההדבקה ירד מתחת ל-1. “לאחר הסגר נחזור למודל הרמזור, אך הצעדים של אסטרטגיית היציאה יבוצעו אחת לשבועיים”. לגבי רגישות הבדיקות, גרוטו הגדיר נבדק “חיובי גבולי”, כמי שכמות הנגיפים המצויה בגוף הנדבק היא גבולית – או בסוף המחלה כאשר נרשמת ירידה בכמות הנגיפים. לדבריו, כאשר מספר החולים כה-גדול, אסור לנו להתפשר על הרמה, ולהקל בהגדרת ה”חיובי”. הוא הדגיש את פוטנציאל ההדבקה גובר במקומות עבודה המוניים.
ד”ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד, הוסיפה את כמות המאושפזים ההולכת ועולה (1350 כיום), וביניהם 475 החולים-קשה, ולכן החובה לפתוח מחלקות-קורונה נוספות בבתי החולים. היא ציינה כי נוספו עד כה כ-1500 מיטות חדשות, אך חלקם לא ישמשו מיטות קבועות בשנים הבאים, 34 מחלקות הוסבו למחלקות קורונה ו-18 הם מחלקות ייעודיות. אבי בן זקן, מנהל מרכז השליטה במשרד, הדגיש את הצורך בחיזוק המערכת וציין את התכנון להקמת שני בתי חולים חדשים, בבאר שבע ובקרית אתא. לפי ד”ר שושי גולדברג, ראש מינהל הסיעוד במשרד, 3,999 אנשי צוות מצויים כיום בבידוד, 2,500 אחיות נוספות נבחנו בסוף השבוע האחרון, ובימים הקרובים יגיעו תוצאות המבחנים, ו-1,500 נוספות נבחנות בימים אלו.
לדברי מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד, עד היום נוספו כ-1000 מיטות ייעודיות קורונה, והוסבו כ-6000 (ה-1000 מתוכם(, ואושרו עוד 4000 והם נמצאים בביצוע, וסה”כ בבתי חולים הכללים יהיו 10,000 מיטות מותאמות לקורונה, ברובם משמשים כמיטות גם ללא קורונה. בבתי חולים גריאטריים הוכשרו 1100 מיטות. נוספו 600 תקני רופאים בבתי החולים הכללים, בשתי הקצאות: הקצאה ראשונה (מרץ 2020) 199 תקנים, ובהקצאה שנייה (אוגוסט 2020) 401 תקנים, שחולקו לשתי פעימות – פעימה ראשונה 251, ופעימה שניה 150. כ-375 תקני רופאים שאוישו או נמצאים בתהליכי קליטה מתקדמים, המהווים כ-83.5% מכלל התקנים שהוקצו לרופאים בהקצאה ראשונה ובפעימה הראשונה של ההקצאה השנייה (450 תקנים(. 1550 תקני אחיות נוספו לבתי החולים הכלליים, מתוכם 1280 תקני אחיות אוישו או בתהליכי קליטה מתקדמים, המהווים כ 82.6% מכלל התקנים המוקצים. לדברי כהן, המשרד מקדם אפשרות מתן תמריצים לצוות הרפואי שעובד בקורונה.

לפי דניאל פדון, רכז בריאות באוצר, משרד הבריאות טרם פנה לבקש תוספת תקציב עבור רופאים וכונניות נוספות, לדברי יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) הועדה פעלה בשום-שכל כשפתחה חדרי כושר, בריכות ומסעדות, וסגרה אולמות אירועים, כי התפרצות המחלה איננה במקומות אלו, תמר זנדברג (מרצ) ביקשה לדעת מה יעד הנדבקים ליציאה מהסגר, יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל”ם) הדגיש את הצורך בתכנית חילופית לתכנית הרמזור, אם ציבורים מסוימים לא יסכימו לקבלה ולפעול על-פיה, ואיילת שקד (ימינה) ביקשה ליישם את הלקח מהסגר הראשון לפי משרד האוצר והוא השארת המגזר הפרטי ללא קבלת קהל והתרת פעילותם של הגנים.

לדיווח ב”הארץ”

הערת המערכת : כ-12% מהנדבקים החדשים (400-500) בימים האחרונים הם מעל גיל 60, וככל הנראה קבוצת החולים הקשים החדשים מידי יום (כ-70-80) מגיעה בעיקר מתוך קבוצה זו. 

היום דווח בדהמרקר על כך שתכנית מגן אבות ואימהות שלכל הדעות הגנה היטב על אוכלוסיית הקשישים בבתי האבות והמוסדות הסיעודיים הייתה בסכנה בשל כוונה להפחית את כמות הבדיקות בבתי האבות (כיום כ-15,000 ביום) , אך התנגדות נחרצת של מנהל התכנית, פרופ’ מיימון, שאף איים בהתפטרות, מנעה זאת. 

כפי שנטען כאן כבר פעמים רבות, יש בהחלט מקום לשקול הרחבת תכנית מגן אבות ואימהות, באמצעות קופות החולים, להגנת אוכלוסיות הסיכון שבקהילה, כך שבמסגרת היציאה מהסגר עם תכנית רמזור יש מקום להוסיף לה גם את מימד רמת הסיכון של האוכלוסייה.