נתחיל בנתונים החיוביים…שיעור החיוביים לקורונה נותר מתחת ל-2% בימים האחרונים, כפי שניתן לראות כאן בתרשים מתוך הדו”ח היומי של אגף המודיעין

גם מספר החולים הקשים נותר יציב , סביב כ-300 , הרבה מתחת לסף של 800 או 1500 קיבולת של מערך האשפוז לקורונה

גם מבחינת תמותה נמשכת מגמת הירידה

מול זאת המדדים המדאיגים הם העלייה במספר המאומתים, עם עלייה של בממוצע השבועי של מאומתים חדשים כפי שניתן לראות כאן

בדו”ח אגף המודיעין כותבים המחברים כך :

לראשונה מזה כחודש וחצי, מזוהה בשבוע האחרון עלייה במספר המאומתים החדשים, בממוצע שבועי. גם אם חלק מהעלייה בימים האחרונים מיוחס להגדלת מספר הבדיקות, חלקה נובע מגידול אמיתי בהיקף התחלואה הארצית. המשך ההקלות ללא הקפדה יתרה שתלווה אותן (מסיכות, ריחוק חברתי, אכיפה וכו’) צפוי להאיץ את רמת התחלואה.

בהתייחסות לחיסונים כותבים מחברי הדו”ח:

חיסוני הקורונה מתוצרת Pfizer ו-Moderna הדגימו יעילות גבוהה מאוד בניסויים הקליניים המאוחרים שתוצאותיהם פורסמו לאחרונה; סביר כי עד סוף 2020 יהיו (לפחות) שני חיסונים מערביים יעילים המאושרים לשימוש כנגד הקורונה. עם זאת, חיסונים אלו ואחרים כנראה לא צפויים להשפיע באופן ממשי על מהלך המגפה בישראל בחורף הקרוב בשל אתגרי ייצור, אספקה והפצה; לכן יש להמשיך ולקיים את כללי ההתנהלות הנדרשים לריסון המגפה.

המחברים מפנים לדו”ח מפורט שבו הציגו את המידע הידוע על שני החיסונים.

בתוך כך “הארץ” מדווח היום כי קופות החולים יחלו בביצוע בדיקות סרולוגיות בקרב בני משפחה/בני בית של של מאומתי  קורונה , וינפיקו לאלה שיהיה אצלם זיהוי לנוכחות נוגדנים אישורי החלמה.  נתוני הבדיקות ירוכזו במשרד הבריאות ועשויים לשמש גם כסקר סרולוגי. הפנייה לבני בית של מאומתים תבוצע רק לאחר 30 יום ממועד הבדיקה של המאומת. 

במשרד הבריאות שנערכו לפעילות זו עם רכש משמעותי של ערכות מאמינים שהמידע שיצטבר באמצעות בדיקות אלה יסייע בהערכה נכונה של היקף ההדבקה ועוד. 

דיווח חשוב ומעניין נוסף ביממה האחרונה , מדהמרקר,   מספר על כך שהצוות המייעץ לקבינט בנושא הקורונה ממליץ על מספר צעדים חשובים:

• הקמת “מגן אבות ואימהות” גם בקהילה (באמצעות מתן תמיכה נפשית, משלוחי מזון ותרפות, עידוד ותמיכה בפעילות מפיגת בדידות ויציאה מהבתים. עבור אוכלוסיות צעירות יותר בסיכון מוצע להעניק פטור מעבודות שיש בהן סיכון להידבקות כמו הוראה, רפואה וקבלת קהל).


• לעשות ככל האפשר בכדי למנוע סגר נוסף


• להוסיף ללוח הבקרה ולפרסומי המשרד גם את נזקי הסגר של הקורונה (מובטלים, פניות לעזרה נפשית וכד’)


• עידוד בדיקות סקר


• איזון חולים כרוניים בקהילה


• תכנית לאומית לחיזוק בריאות הנפש

הערת המערכת: המלצות הצוות המייעץ הוצגו גם בראיון שקיימנו השבוע עם פרופ’ נדב דווידוביץ, החבר בצוות זה וניתן לצפות כאן בראיון חשוב זה. 

החשש הוא, כפי שבא לידי ביטוי גם בראיון, שלאור “הצלחת” הסגר האחרון (כפי שנתניהו מתבטא), ולפי דיווחים על עמדת הפרוייקטור החדש, פרופ’ נחמן אש, ה”אצבע על ההדק” של הסגר עלולה להיות קלה מידי…  ועושה רושם שעלייה מעבר ל-1000 מאומתים ביום וחישוב R של מעל 1 עלולה להטות את הכף ולהוביל לעוד סגר… בעניין זה כדאי לזכור ש-R הוא חישוב די מורכב (ספק אם אחוז אחד מאלה שמדברים ומצטטים אותו בהרחבה יודעים כיצד הוא מחושב..) ולא בהכרח מדוייק… בעיקר כשלוקחים בחשבון את תופעת “מפיצי העל” (כ-20% מהנדבקים גורמים להדבקה של מעל 80% , בעוד שרוב הנדבקים לא מדביקים אפילו אדם אחד נוסף..) שנמצאה כבר במספר מחקרים אפידמיולוגיים. 

ולכן, כדאי שתכנית מגן ישראל ומשרד הבריאות יעשו שימוש מירבי בתשתית המצויינת שפרופ’ רוני גמזו הקים בחודשים האחרונים, הן של מערך החקירות האפידמיולוגיות, והן של מערך המידע המסוגל לזהות מוקדי התפרצויות ברזולוזציה של שכונות ורחובות – וכל זאת כדי לאתר את אותם מפיצי על וע”י כך להשתלט גם על ה-R המפורסם… במקביל, חיזוק ההגנה על אוכלוסיות שבסיכון כפי שממליץ הצוות המייעץ עשוי בהחלט לסייע בשמירת מספר נמוך של חולים קשים.  פעולות אלה עשויות בהחלט לאפשר שמירת שגרת קורונה סבירה עד הגעת החיסון והן בודאי עדיפות על הפתרון ה”קל” של סגר נוסף.