התערבויות אנדוסקופיות עשויות לשמש יותר ויותר להקלה על טיפול במחלת החזר קיבה-וושט (Gut)

בחולים עם מחלת החזר קיבה-וושט (Gastroesophageal Reflux Disease) התלויים בטיפול במעכבי תעלות מימן, פרוצדורה אנדוסקופית בשם EFTP (Endoscopic Full-Thickness Plication), המבוצעת עם מכשיר GERD-X חדש הובילה לשיפור התסמינים ואיכות החיים של החולים, בהשוואה לפרוצדורת דמה וכן כרוכה בפחות תופעות לוואי ומשך פרוצדורה קצר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gut.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמעכבי תעלות מימן מהווים את הטיפול התרופתי היעיל ביותר כנגד GERD, קיים חשש מפני שימוש ארוך-טווח ועליה בסיכון למחלת כליות, היפומגנזמיה, זיהום בקלוסטרידיום דיפיצילי ושברים אוסטיאופורוטיים. התערבויות כירורגיות כנגד ריפלוקס הן יעילות אך עלולות להוביל לדיספגיה, נפיחות ושלשול.

החוקרים ערכו מחקר חד-מרכזי, אקראי, מבוקר טיפול-דמה, שכלל 70 משתתפים עם GERD תלוי מעכבי תעלות מימן, מהם 70% עם מחלת ריפלוקס לא-ארוזיבית. הגיל החציוני של המשתתפים עמד על 36 שנים, 71.4% היו גברים.

מבין המשתתפים בקבוצת הטיפול, 65.7% השיגו שיפור של לפחות 50% באיכות החיים הבריאותית על-רקע GERD לאחר שלושה חודשים, זאת בהשוואה ל-2.9% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת (p<0.001). חציון אחוז השיפור במדד GERD-HRQL היה גבוה יותר בזרוע הטיפול לאחר שישה חודשים (81.4% לעומת 8.0%, p<0.001) ולאחר 12 חודשים (92.3% לעומת 9.1%, p<0.001).

שיפורים דומים תועדו לאחר 6 ו-12 חודשים במדד תסמיני צרבת (75.0% לעומת 13.0% ו-89.7% לעומת 15.4%, בהתאמה; p<0.001) ובמדד תסמיני רגורגיטציה (96.2% לעומת 6.9% ו-100% לעומת 3.4%, בהתאמה; P<0.001). לאחר 12 חודשים, 62.8% מהחולים בקבוצת הטיפול לא נטלו עוד מעכבי תעלות מימן, זאת בהשוואה ל-11.4% מאלו בזרוע טיפול דמה (p<0.001).

השיפור במדדים אובייקטיביים היה מתון יותר. בזרוע הטיפול תועדה נטיה לירידה בחשיפה לחומצה בוושט מתחילת המחקר עד לאחר 3 ו-12 חודשים, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. חציון אחוז הזמן בו מדד החומציות בוושט היה מתחת ל-4 ומדדי DeMeester היו דומים בין הקבוצות לאחר 3 ו-12 חודשים.

בקבוצת הטיפול תועדו פחות אירועי ריפלוקס לא-חומצי לאחר 12 חודשים, בהשוואה למצב בתחילת הדרך (p=0.038). עם זאת, לא תועדו הבדלים בחציון מספר אירועי ריפלוקס חומצי במהלך 24 שעות.

ממצאי המחקר מעידים כי התערבות אנדוסקופית בדמות EFTP ובעזר מכשור חדש, נמצאה בטוחה ויעילה בשיפור איכות החיים הבריאותית בחולי GERD, לצד שיפור בחומרת תסמיני ריפלוקס בטווח הקצר והארוך.

Gut 2021

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    טיפול ב-Pantoprazole מגן מפני דימום מדרכי עיכול עליונות בחולים תחת הנשמה פולשנית (N Engl J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים תחת הנשמה פולשנית, טיפול ב- Pantoprazole הפחית משמעותית את הסיכון לדימום משמעותי קלינית מדרכי עיכול עליונות, ללא השפעה משמעותית על הסיכון לתמותה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לא ידוע אם טיפול במעכבי תעלות מימן מועיל או […]

  • משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide לבדו כנגד זיהום כרוני בהפטיטיס D (מתוך N Engl J Med)

    משלב Bulevirtide במינון 10 מ”ג עם Peginterferon Alfa-2a עדיף על Bulevirtide במינון 10 מ”ג בלבד בטיפול בחולים עם זיהום כרוני בנגיף הפטיטיס D (HDV, או Hepatitis D Virus) כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. במחקר בשלב 3, טיפול מונותרפי ב- Bulevirtide הוביל לתגובה נגיפית בחולים עם זיהום כרוני […]

  • בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (מתוך כנס ה-DDW)

    בנשים עם מחלת כבד אוטואימונית ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Digestive Disease Week. באופן ספציפי יותר, תעד סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים עם דלקת כבד אוטואימונית (Autoimmune Hepatitis) ודלקת ראשונית של דרכי המרה (Primary Biliary Cholangitis). החוקרים השלימו מחקר עוקבה רב-מרכזי, רטרוספקטיבי, […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    האם הנקה בינקות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן מעי גס ורקטום בבגרות? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי במבוגרים אשר ניזונו מהנקה בינקות ייתכן סיכון מוגבר לאבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בבגרות, כולל במבוגרים צעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על החשיבות של גורמי חשיפה במהלך ההיריון ובשלב מוקדם במהלך החיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן מעי […]

  • מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    מזון אולטרה-מעובד מלווה בסיכון מוגבר לעצירות (Clinical Gastroenterological and Hepatology)

    צריכת מזון אולטרה-מעובד ומזון מלווה בסיכון מוגבר להופעת עצירות ואילו צריכת מזון מעובד מינימאלית מלווה בסיכון נמוך יותר לעצירות, כאשר ההשפעה של עיבוד המזון אינה תלויה באיכות הרכב התזונה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכה מוגזמת של מזון אולטרה-מעובד נקשה עם הפרעה בתנועתיות המעי. […]

  • דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

    דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024. מתוך הגליון הראשון של מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה