גירוי מגנטי על-גולגולתי ‘יעיל באופן מפתיע’ לטיפול בדיכאון עמיד (Journal of Affective Disorders)

מאת יהונתן ניסן, סטודנט לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופרמדיק

מחקר שהוצג באספה הווירטואלית השנתית של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה (APA) 2021 ופורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders הראה כי לטיפול בגירוי מגנטי על-גולגולתי (transcranial magnetic stimulation, TMS) יש השפעה משמעותית על חולים עם הפרעת דיכאון קשה (major depressive disorder, MDD).

המחקר כלל 5,010 מטופלים מבוגרים שאובחנו ב-MDD וטופלו ב-103 מרכזים רפואיים בארצות הברית. המשתתפים מילאו שאלון (שאלון PHQ-9) בתחילת המחקר ולפחות פעם אחת נוספת לאחר הטיפול ב-TMS. ציון ה-PHQ-9 הממוצע בתחילת המחקר היה 19.8, ציון המצביע על תסמינים בינוניים עד חמורים. המשתתפים במחקר טופלו ב-30 טיפולי TMS במשך 7 עד 8 שבועות וכל מפגש כלל טיפול ב-3000 פולסים.

TMS מכוון לקורטקס הדורסולטרלי הפרי-פרונטלי והפרוטוקול הסטנדרטי כולל מתן גירוי “מהיר” או בתדר גבוה (10 הרץ) בצד שמאל, כשלפעמים מתווסף גירוי בתדר איטי בצד ימין. כ-57% מהחולים טופלו בצד שמאל ו-43% טופלו בשני הצדדים.

בניתוח השאלונים שמילאו המטופלים, שיעור התגובה, שהוגדר בהקלה של 50% או יותר מהתסמינים, נע בין 58% ל-69%. שיעור ההפוגה, שהוגדר כמטופל לא סימפטומטי או בעל תסמינים מינימליים, נע בין 28% ל-36%. במדגם קטן יותר, שכלל 3,814 מטופלים שקיבלו לפחות 20 טיפולים וסיימו את כל תהליך הטיפול ומילאו שאלון בסופו, התוצאות היו גבוהות בכ-5%.

נשים, שהיוו שני שליש מאוכלוסיית המחקר, הראו תוצאות קליניות טובות יותר. “נראה כי ההבדל מתחיל בסביבות גיל 50. ראינו בקרב נשים שככל שהן מזדקנות, כך התוצאה טובה יותר, ואילו גברים לא מראים סוג זה של שינוי חיובי בהזדקנות”. הבדל זה יכול להיות קשור לשינויים הורמונליים הקשורים לגיל המעבר והעובדה שגברים מבוגרים הסובלים מדיכאון נמצאים בסיכון מוגבר לעבור אירוע מוחי. הממצא של ההשפעה החיובית המשמעותית על ההזדקנות עומד בניגוד למחקרים קודמים בנושא שהראו שגיל היה מנבא שלילי להצלחת הטיפול. לדברי כותבי המחקר, זה ממחיש את המהירות בו תחום ה- TMS מתפתח וציינו כי כיום החוקרים מצליחים להתאים את הטיפול אישית לכל מטופל.

“המחקר כלל גודל מדגם “עצום” של סובלים מדיכאון עמיד והמחקר מראה עד כמה TMS יעיל, בטוח וחשוב לחולים בדיכאון שאינו מגיב לתרופות”, אמר מחבר המחקר. הוא הוסיף כי “בקרב האוכלוסייה העמידה לטיפול תרופתי, ככל הנראה היעילות של הטיפול טובה יותר מכמעט כל הטיפולים התרופתיים שנבדקו במחקרים”. עוד אמר כי “ההתערבות הוכיחה את עצמה כבטוחה מאוד עם שיעור תופעות לוואי, כולל כאבי ראש, נמוך ביותר, ולמעשה לא נצפו כלל השפעות קוגניטיביות. לדעתי, הגבלת הטיפול לדיכאון עמיד בלבד היא ככל הנראה טעות. מדוע חולה שרק מתחיל את תהליך הטיפול שלו בדיכאון, לא צריך אופציה לא פרמקולוגית?”.

מגבלות המחקר כללו את סוג המחקר, שהיה מסוג תווית פתוחה, ואת העובדה שרק הגיל, המין, ציוני התוצאות והפרמטרים של הטיפול נבדקו במחקר ומאפיינים קליניים אחרים, כולל שימוש בתרופות, לא היו ידועים. עם זאת, ההנחה היא שרוב החולים סבלו מדיכאון עמיד לטיפול תרופתי, שכן ההחזר מהביטוח עבור TMS מתקבל בדרך כלל רק לאחר היסטוריה מקיפה של טיפול נוגד דיכאון שכשל.

לכתבה ב-Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    תחלואה אימהית חמורה עלולה להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית (JAMA Netw Open)

    בנשים עם תחלואה אימהית חמורה סיכון מוגבר לפניה למחלקה לרפואה דחופה או אשפוז על-רקע הפרעת מצב נפשי לאורך עד 13 שנים לאחר הלידה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי השוו החוקרים את הביקורים בחדרי מיון ואשפוזים בשל מצב נפשי בנשים לאחר-לידה  עם וללא תחלואה אימהית חמורה לאורך 13 […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

  • הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    הפרעות פסיכיאטריות נלוות מלוות בעליה משמעותית בסיכון לתמותה בחולי אנורקסיה (Int J Eating Disorders)

    אנורקסיה נרבוזה מלווה בסיכון גבוה פי 4.5 לתמותה, כאשר בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות נלוות הסיכון לתמותה גבוה כפליים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Eating Disorders. במסגרת המחקר החוקרים בחנו את הנתונים אודות 14,774 חולים עם אבחנה של אנורקסיה נרבוזה בגילאי 6 שנים ומעלה בין 1977 עד 2018. החולים היו […]

  • טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    טיפול בנוגדי-דיכאון אינו מעלה את הסיכון להתפתחות דמנציה (Alzheimer's & Dementia)

    במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול בנוגד-דיכאון בגיל העמידה אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת אלצהיימר או דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 35,200 יוצאי צבא ארצות הברית בגילאי 55 שנים ומעלה עם אבחנה של הפרעת דיכאון מג’ורי בין תחילת ינואר […]

  • השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    השפעת דיכאון וחרדה על איזון אסתמה במבוגרים (J Asthma Allergy)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Asthma and Allergy עולה כי לחרדה ודיכאון השפעה שלילית משמעותית על איזון אסתמה במבוגרים עם מחלת הריאות הכרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים שפורסמו לאחרונה הציעו כי גורמים פסיכולוגיים עשויים לתרום להתפתחות אסתמה. ידוע כי חולי אסתמה לעיתים קרובות סובלים מתחלואה פסיכולוגית, כאשר להפרעות מצב רוח עשויות […]

  • מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מה בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין הסיכון לחרדה לאחר-לידה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-APA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Psychiatric Association עולה קשר בין מדדי דלקת מוגברים בזמן הריון ובין סיכון מוגבר להפרעת חרדה לאחר-לידה בנשים שחוו תסמיני חרדה משמעותיים. במסגרת המחקר התמקדו החוקרים בתהליכים דלקתיים בזמן הריון ובחנו אם דלקת עשויה לנבא תסמיני מצב רוח לאחר הלידה, בפרט חרדה. למרות שמחקר קודם הציע כי דלקת […]

  • החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    החשיבות הפרוגנוסטית של תסמיני דיכאון בנשים עם אי-ספיקת לב (J Am Heart Assoc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association עולה כי בנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, חומרת דיכאון התחלתית מלווה בסיכון מוגבר משמעותית לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בעוד שבנשים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה שמור של חדר שמאל לשינוי בחומרת הדיכאון חשיבות פרוגנוסטית רבה יותר. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה