גסטרואנטרולוגיה

התקן בלון הניתן לבליעה מסייע בזיהוי מחלת וושט על-שם בארט (Sci Transl Med)

מכשיר קטן הניתן לבליעה במסגרת אמבולטורית, ללא צורך בטשטוש, מאפשר אבחנה מוקדמת יותר של וושט על-שם בארט (Barrett’s Esophagus) וכך עשוי לסייע במניעת התפתחות אדנוקרצינומה של הוושט, העשויה להתפתח מנגעים טרום-ממאירים אלו.

מדובר במכשיר בגודל של כדור ויטמינים, היכול לשמש כבדיקת סקירה במקום בדיקה אנדוסקופית פולשנית יותר. מדובר בבדיקה קלה, לא-יקרה, העשויה לשמש באופן חד-פעמי לסקירת כלל המטופלים מעל גיל 50 שנים.

בפיתוח האמצעי החדש, הצוות ערך תחילה תרגיל סקירה של הגנום לזיהוי סמני מתילציה של דנ”א, המעידים על נוכחות וושט על-שם בארט על-בסיס הערכה מולקולארית. מבדיקת סקר זו, הם זיהו שני סמנים, CCNA1 ו-VIM ובחנו את התוקף של סמנים אלו לזיהוי וושט על-שם בארט בשטיפות ציטולוגיה שנלקחו מהוושט הדיסטאלי של 173 מטופלים עם ובלי וושט על-שם בארט.

באמצעות ניתוח ריצוף, החוקרים הדגימו כי בדיקה ציטולוגיה מולקולארית זו של השטיפות עשויה לזהות וושט על-שם בארט ואדנוקרצינומה של הוושט ברגישות וסגוליות של מעל 90%.

לאחר מכן, הם פיתחו מכשיר חדש, לא-אנדוסקופי, הניתן לבליעה ונועד לדגום את הוושט הדיסטאלי בתוך פחות מחמש דקות. הקפסולה צמודה לצנתר סיליקון ולאחר בליעה עוברת לקיבה, שם הבלון מנופח. לאחר מכן, מושכים בחזרה בעדינות את הקפסולה דרך הוושט הדיסטאלי, ממנה אוספים דנ”א מהאפיתל.

בהמשך, מוציאים את האוויר מהבלון, המוחזר לקפסולה, וכך מגנים מפני פגיעה בטיב הדגימה או דילול הדגימה ע”י תאים מוושט פרוקסימאלי או מהפה והלוע.

המכשיר נבחן ב-156 משתתפים שהיו מיועדים לבדיקת גסטרוסקופיה. מרבית המשתתפים היו גברים (71%), בגיל ממוצע של 64.1 שנים. מבין המשתתפים, 28 (18%) לא היו מסוגלים לבלוע את הקפסולה, 128 עשו כן. מבין אלו שבלעו את הקפסולה, מעטים, אם בכלל, דיווחו על חרדה, כאב, או תחושת חנק.

הבלון הגיע לקיבה בתוך 3.3 דקות, בממוצע, עם סבילות מצוינת ב-72% מהמקרים.

חשוב מכך, מבין 128 המשתתפים בהם הושלמה הערכה מולקולארית לאחר נסיון הבליעה, כמות דנ”א מספקת זוהתה ב-91% מהדגימות. בדגימות בלון מ-86 נבדקים, בדיקות למתילציה של דנ”א בגן CCNA1 ו-VIM זיהו מטפלזיה של וושט על-שם בארט עם רגישות של 90.3% וסגוליות של 91.7% – תוצאות כמעט זהות לתוצאות הערכת דגימות שטיפות ציטולוגיה.

מהמחקר עולה כי שילוב דגימה על-בסיס בלון עם ריצוף של VIM ו-CCNA1 מספק אמצעי רגיש וסגולי, אך עדיין זעיר פולשני, המסייע בזיהוי וסקירה לוושט על-שם בארט.

Sci Transl Med. Published online January 17, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה