היפוקלמיה אינה נדירה לאחר ניקוי מעי באמצעות פוליאתילן גליקול בנפח קטן, בפרט בחולים המטופלים במשתנים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת Gastrointestinal Endoscopy.
החוקרים בחנו את כל המטופלים שהשלימו בדיקת קולונוסקופיה במהלך שנת 2014 במרכז רפואי אחד בהולנד, שהוגדרו כנבדקים בסיכון להיפוקלמיה, בין אם בשל טיפול במשתנים, אשפוז, או מאחר וסבלו משלשול כרוני או מחלת מעי דלקתית. חציון גיל המשתתפים עמד על 68 שנים.
ריכוז אשלגן בדם נבדק לפני הכנת המעי, ובאופן אקראי ב-20% מהמטופלים עם ריכוז אשלגן תקין, נבדק גם לאחר ניקוי המעי. לאלו שאובחנו עם היפוקלמיה לפני הכנת המעי ניתנו תוספי אשלגן.
כל הנבדקים קיבלו לפחות שני ליטרים של פוליאתילן-גליקול עם חומצה אסקורבית להכנת מעי. מבין 1,822 הנבדקים בהם הושלמה בדיקת ריכוז אשלגן לפני קולונוסקופיה, ב-77 (4.2%) תועדה היפוקלמיה לפני הכנת המעי. בחולים מאושפזים תועד סיכון גבוה יותר להיפוקלמיה בשלב זה, בהשוואה לנבדקים שלא אושפזו.
מבין 1,663 הנבדקים עם ריכוז אשלגן תקין או גבוה (ב-112 זוהתה היפרקלמיה), 301 נבדקים אקראיים השלימו בדיקה ביום הבדיקה, לאחר ניקוי המעי. מבין אלו, ב-71 (23.6%) תועדה היפוקלמיה בדרגה מסוימת, כאשר זו הייתה חמורה בשני נבדקים, מתונה ב-11 נבדקים וקלה ב-58 נבדקים.
היפוקלמיה הייתה נפוצה יותר משמעותית באלו שטופלו במשתנים, בעיקר תיאזידים.
Gastrointest Endosc 2017
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!