גינקולוגיה

טיפול הורמונאלי ארוך-טווח לנשים סביב מנופאוזה ולאחר מנופאוזה (Cochrane Library)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו ב-Cochrane Library, עולה כי בנשים עם תסמיני מנופאוזה בלתי-נסבלים יש לשקול את התועלת של הקלה בתסמינים אל מול הסיכון האבסולוטי הקטן עקב טיפול הורמונאלי חליפי קצר-טווח, בתנאי שאין התוויות-נגד ספציפיות. טיפול הורמונאלי חליפי אינו מתאים לחלק מהנשים, כולל אלו בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, סיכון מוגבר למחלה תרומבואמבולית או סיכון מוגבר לממאירויות מסוימות (דוגמת סרטן שד, בנשים עם רחם).

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של טיפול הורמונאלי ארוך-טווח (במשך לפחות שנה אחת) על תמותה, תוצאות קרדיווסקולאריות, מחלות כיס מרה, ממאירות, שברים ותפקוד קוגניטיבי בנשים סביב-מנופאוזה ולאחר מנופאוזה, במהלך ולאחר הפסקת הטיפול.

לצורך הסקירה ערכו החוקרים חיפוש בספרות הרפואית וכללו מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, להערכת טיפול הורמונאלי לעומת פלסבו, שניתנו לפחות שנה אחת. טיפול הורמונאלי כלל אסטרוגן, עם או בלי פרוגסטרון, במתן פומי, עורי, תת-עורי או תוך-אפי.

הסקירה כללה 22 מחקרים עם סך כולל של 43,637 נשים. מרבית המשתתפות היו נשים אמריקאיות לאחר מנופאוזה עם לפחות דרגה מסוימת של תחלואה נלווית, הגיל הממוצע של המשתתפות במרבית המחקרים עלה על 60 שנים.

בנשים בריאות יחסית לאחר-מנופאוזה, טיפול הורמונאלי משולב ורציף הביא לעליה בסיכון לאירוע כלילי (מ-2 ל-1,000 ל-3-7 ל-1,000 לאחר שנה אחת), תרומבואמבוליזם ורידי (מ-2 ל-1,000 ל-4-11 ל-1,000), אירועים מוחיים (מ-6 ל-1,000 ל-6-12 ל-1,000 לאחר שלוש שנים), סרטן שד (מ-19 ל-1,000 ל-20-30 ל-1,000 לאחר 5.6 שנים), מחלות כיס מרה (מ-27 ל-38-60 ל-1,000 לאחר 5.6 שנים) ותמותה עקב סרטן ריאות (מ-5 ל-1,000 ל-6-13 ל-1,0000 לאחר 5.6 שנות מעקב יחד עם 2.4 שנות מעקב נוסף).

טיפול הורמונאלי באסטרוגן בלבד הוביל לעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי (מ-2 ל-2-10 ל-1,0000 לאחר 1-2 שנים; מ-16 ל-16-28 ל-1,000 לאחר שבע שנים), אירועים מוחיים (מ-24 ל-25-40 ל-1,000 לאחר שבע שנים) ומחלות כיס מרה (מ-27 ל-38-60 ל-1,000 לאחר שבע שנים) אך עם הפחתת סיכון לסרטן שד (מ-25 ל-15-25 ל-1,000 לאחר שבע שנים) ושברים קליניים (מ-141 ל-92-113 ל-1,000 לאחר 7 שנים). לא תועדה עליה בסיכון לאירועים כליליים באף אחת מנקודות הזמן לאורך המעקב.

בנשים מעל גיל 65 שנים, שהיו יחסית בריאות ונטלו טיפול הורמונאלי משולב באופן רציף תועדה עליה בהיארעות דמנציה. בנשים עם מחלות לב וכלי דם, הטיפול המשולב לווה בעליה משמעותית בסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי. באלו שנטלו טיפול הורמונאלי תועדה היארעות מופחתת משמעותית של שברים עם טיפול ארוך-טווח.

הסיכון לשברים היה התוצא היחיד עם עדויות משעותיות לתועלת קלינית של טיפול הורמונאלי.

Cochrane Library

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה