כח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת (USPSTF ) ממליץ על בדיקה אחת לשנתיים בנשים הנמצאות בסיכון ממוצע לסרטן השד, אך קבוצת חוקרים אמריקאית מויסקונסין, בראשה עומדת  החוקרת (PhD) ד”ר איימי טרנטאם-דיאטז, (Trentham-Dietz), טוענת כעת כי בדיקת סקר אחת לשנתיים אינה מועילה ואף עלולה להזיק. לטענתם, בדיקת ממוגרפיה יכולה לעשות אחת לשלוש שנים ומרווח הזמן הזה בטוח, כל עוד הנשים אינן חלק מקבוצת סיכון, או שהן בעלות שדיים עם צפיפות גבוהה. לעומת זאת, הקבוצה ממליצה על בדיקה שנתית בנשים בסיכון גבוה לסרטן השד. לדבריהם, אין מחלוקת על הצורך בממוגרפיה בנשים בנות 50-74, אך על התדירות שלה להסתמך על גורמי סיכון נוספים ולא על גיל האשה בלבד, ובדיקה אחת לשלוש שנים תיצר איזון טוב יותר בין התועלת שבבדיקת הסקר לבין נזק אפשרי לנשים.

עבור המחקר העריכו החוקרים מספר מרווחי זמן שונים לבדיקות ממוגרפיה דיגיטליות בנשים, ואלו נבחנו על פי גיל, הסיכון לסרטן השד וצפיפות השד (עם זאת, במחקר לא לקחו חלק נשים עם גורמי סיכון גנטיים ידועים). המודלים שנבחנו נבדקו  בנשים בנות 50-74, שהיו אמורות להתחיל בדיקות ממוגרפיה דו-שנתיות, ונבדק בהם יחס תועלת-סיכון. הממצאים הושוו לאלו שבמודל בדיקת סקר שנתית או תלת-שנתית (אל מול המנעות מבדיקות סקר).

לדברי החוקרים, עבור כל מרווחי הזמן שנבחנו, ככל שגורמי הסיכון או צפיפות השד היו גבוהים יותר, התועלת שבבדיקת הסקר עלתה והסיכונים ירדו (תוספת שנות חיים, איכות חיים, או מניעת מוות; לעומת תוצאה חיובית שגויה בממוגרפיה, בדיקות ביופסיה שפירות, אבחון יתר). בדיקות סקר דו-שנתיות מנעו 4.1-5.3 (מספר חציוני) מקרי מוות מסרטן השד לכל 1000 נשים עם שדיים שומניים בעלות סיכון ממוצע לסרטן השד שנבדקו בהשוואה לנשים שלא נבדקו. בצורה דומה, התועלת בנשים עם סיכון ממוצע ועם צפיפות פיברוגלדולרית היתה מניעה של 5.2-6.5 מקרי מוות מסרטן השד כאשר נעשתה בדיקה אחת לשנתיים לעומת נשים שלא נבדקו. עם זאת, נמצא כי תוצאות בדיקת הממוגרפיה אחת לשלוש שנים היתה דומה לתוצאות של בדיקת סקר אחת לשנתיים, בהשוואה לאי ביצוע בדיקות סקר (מניעה חציונית של 3.4-5.1 מקרי מוות מסרטן השד) וכי הסיכון לתוצאות חיוביות שגויות ירדה ב-21-23% בנשים עם סיכון ממוצע וצפיפות נמוכה של השד שעברו בדיקות סקר אחת לשלוש שנים במקום אחת לשנתיים; בין 13-17% פחות תוצאות שפירות בביופסיה ובין 8-20% פחות מקרים של אבחון יתר.

בנשים עם סיכון בינוני, החוקרים מצאו כי על כל 1000 נשים עם שדיים שומניים או אלו עם צפיפות פיברוגלנדולרית מפוזרת- כלומר עם צפיפות שד נמוכה, יהיו כ-6.4-7.2 פחות מקרי מוות מסרטן השד בהנתן בדיקת סקר אחת לשלוש שנים במקום אחת לשנתיים. אותה קבוצה תזכה לבין 471-734 פחות תוצאות חיוביות שגויות, ובין 76-118 פחות תוצאות ביופסיות שפירות.

עם זאת, בנשים עם סיכון בינוני לסרטן השד ועם צפיפות עולה של השד, נרשמה תועלת גבוהה יותר לבדיקות סקר תכופות ( בהשוואה בין בדיקה אחת לשנתיים ללא בדיקות סקר כלל; עם זאת בדיקה שנתית היתה מעלה את הסיכון לתוצאות חיוביות שגויות פי 2 , ולא היתה מביאה למספר משמעותי יותר של מקרי מוות שנמנעו). בדיקות שנתיות רשמו יעילות גבוהה בנשים הנמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד בעלות כל צפיפות שד.

החוקרים מציינים עוד כי בדיקת ממוגרפיה אחת לשלוש שנים הוכחה גם כבעלת יעילות-עלויות  ברב הנשים שנבחנו. בדיקת סקר שנתית היתה יעילת-עלויות רק עבור נשים בסיכון בינוני או גבוה בעלות צפיפות שד גבוהה עד גבוהה מאד. החוקרת ד”ר טראנטאם דיאטז מסכמת כי ממוגרפיה עשויה להוריד את הסיכון של גילוי הסרטן בשלב מאוחר עם השרדות נמוכה, אך כי ממוגרפיה טומנת בחובה גם ממצאים חיוביים שגויים ובדיקות וביופסיות מיותרות. לדבריה, התאמה של בדיקות הסקר לנשים על פי צפיפות השד וגורמי הסיכון שלהן עשויה להוריד את הסיכון לממצאים חיוביים שגויים ולהעלות את הסיכוי לגילוי מוקדם בנשים הנמצאות בסיכון גבוה יותר.

לדיווח במדסקייפ