המלצות חדשות מטעם ה-ACOG בנושא קרעים מיילדותיים (Obstet Gynecol)

הנתונים העדכניים בנושא קרעים מיילדותיים במהלך לידה נרתיקית שולבו בהמלצות חדשות מטעם ה-ACOG (American College of Obstetricians and Gynecologists), שפורסמו במהדורת יולי של כתב העת Obstetrics & Gynecology. עם זאת, עדיין אין נתונים רבים בנושא מניעה ותיקון קרעים פרינאליים חמורים והתוויות לאפיזיוטומיה.

המומחים מסבירים כי 53-79% מהנשים צפויות לקרע מסוים במהלך לידה נרתיקית, בעיקר בגוף הפרינאום. למרות שלרוב מדובר בקרעים בדרגה 1-2, הקרעים החמורים יותר המובילים ל-OASIS (obstetric anal sphincter injuries) מופיעים בשכיחות של 11%.

ההמלצות מבוססות על מספר מחקרים שהדגימו הפחתת סיכון לקרעים בלידה עם עיסוי פרינאלי. עם זאת, ה-ACOG לא הצליח להמליץ על תמיכה פרינאלית, מאחר ואין די נתונים בנוגע לתיאור ואיכות השיטות השונות. עם זאת, עיסויים חמים של הפרינאום במהלך השלב השני של הלידה, הפחיתו משמעותית קרעים בדרגה 3 ו-4.

העדויות באשר לאפיזיוטומיה הן מעורבות, למרות שיש נתונים להמלצה על שימוש מוגבל, על-בסיס שיקולים קליניים, על-פני שימוש רוטיני. בעוד שסקירה שיטתית אחת לא הדגימה תועלת מבחינת חומרת קרע פרינאלי, פגיעה בתפקוד רצפת האגן, או צניחת איברי אגן, עם אפיזיומטומיה רוטינית, מטה-אנליזה קטנה יותר, באיכות נמוכה יותר, הדגימה עליה של 74% בסיכוי לאי-נקיטת צואה בעקבות אפיזיוטומיה בהשוואה למקרים בהם לא בוצע אפיזיוטומיה.

מהנתונים הזמינים עולה כי אין קריטריונים מבוססי-ראיות מספקים להמלצה על אפיזיטומיה, בפרט כשימוש רוטיני, וכי יש להפעיל שיקול דעת בכל מקרה.

בנוסף, אין עדויות רבות התומכות בקריטריונים לקביעת מקרים בהם יש התוויה לאפיזיוטומיה, וגם במקרים של פרע כתפיים ולידה וגינאלית מכשירנית, אין די נתונים קליניים בכדי להדגים בבירור תועלת או נזק.

למרות נתונים ברורים אודות התועלת של אפיזיוטומיה בדרגות גבוהות של קרעים פרינאליים מחקרים שילבו פרוצדורות קו-אמצע ומדיו-לטארלית. חלק מהנתונים מצביעים על סיכון מעט מופחת לפגיעה בספינקטר אנאלי עם אפיזיוטומיה מדיולטארלית בנשים בלידה ראשונה וסיכוי מוגבר משמעותית ל-OASIS עם אפיזיוטומיה בקו אמצע בנשים בלידה ראשונה ובנשים לאחר לידות קודמות. במידה ורופא קובע כי יש מקום לאפיזיוטומיה, אזי יש עדיפות לחתך מדיו-לטארלי על-פני חתך קו-אמצע, לאור הסיכון המוגבר ל-OASIS, אך עדויות חלשות יותר מצביעות על סיכון אפשרי לכאב פרינאלי ודיספראוניה לאחר חתך מדיו-לטארלי.

באשר לתיקון קרעים, הקרעים המינוריים, הנפוצים בדופן קדמית של הנרתיק והשפתיים לרוב אינם דורשים תיקון, אך יש לתקן קרעים בסמוך לדגדגן, לשופכה ושפתיים המדממים או גורמים לעיוות אנטומי. אין המלצה לביצוע אולטרה-סאונד אנדו-אנאלי מיד לאחר הלידה לזיהוי OASIS סמוי.

Obstet Gynecol. 2016:128:e1-15

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה