בחולים עם טרשת נפוצה, הנושאים וריאנט גנטי מסוים, קיים סיכון מוגבר לרעילות כבדית בעקבות טיפול ב-Interferon-β כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יולי בכתב העת Nature Genetics.

החוקרים כללו במחקר חולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית או טרשת נפוצה מתקדמת-שניונית, אשר טופלו במרפאות טרשת נפוצה בקנדה. כל המשתתפים נחשפו לטיפול ב- Interferon-β, עם תיעוד בדיקת תפקודי כבד תקינה בתחילת המחקר. מדובר במחקר הראשון להערכת וריאנטים גנטיים הקשורים עם נזק כבדי על-רקע טיפול תרופתי וכל תכשיר ביולוגי באוכלוסיה זו, כולל Interferon-β.

החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של כל חולה, במטרה לאסוף נתונים דמוגרפיים וקליניים, כולל הערכה מקיפה של אירועים חריגים משנית לטיפול תרופתי.

כל החולים פיתחו נזק כבדי על-רקע טיפול תרופתי בתוך 700 ימים מהתחלת Interferon-β. נזק כבדי על-רקע טיפול תרופתי הוגדר בנוכחות עליה של לפחות פי חמש מעל הגבול העליון של הנורמה ברמות AST או ALT; עליה של לפחות פי שלוש מעל הגבול העליון של הנורמה של ALT עם עליה של פי שתיים לפחות מעל הגבול העליון של הנורמה של בילירובין; או עליה של פוספטזה בסיסית לפחות כפליים מעל הגבול העליון של הנורמה.

הביקורות גם טופלו ב- Interferon-β. החוקרים עקבו אחר קבוצה זו למשך שנתיים, במטרה לאשר כי חולים אלו לא פיתחו נזק כבדי על-רקע הטיפול התרופתי.

בדיקה של הגנום הדגימה שלושה אזורים שנקשרו עם נזק כבדי על-רקע טיפול ב- Interferon-β. הקשר הבולט ביותר זוהה באזור כרומוזום 1q32.2, שכלל rs2205986. וריאנט rs2205986 נקשר בעבר עם ביטוי שונה בגן IRF6 (Interferon Regulatory Factor-6).

לאישור המעורבות של שלושת אזורים אלו, החוקרים השלימו שלב שני של המחקר. הם הריצו בדיקה גנטית במדגם נפרד שכלל 34 חולי טרשת נפוצה מארצות הברית ושבדיה ומצאו כי 1q32.2 שהכיל rs2205986 היה האזור היחיד שנקשר עם נזק כבדי משנית לטיפול ב- Interferon-β.

החוקרים בחנו את שכיחות שלושת האזורים הגנטיים הללו ב-1,319 ביקורות תואמות, אשר לא השלימו בדיקות להפרעה בתפקודי כבד. הם מצאו כי שכיחות וריאנט rs2205986 הייתה גבוהה יותר בקבוצת המקרים (21% מאלו בקבוצת המקרים לעומת 9% מהביקורות).

כאשר החוקרים שילבו את הנתונים משני שלבי המחקר, הם מצאו כי rs2205986 נקשר בקשר מובהק עם יחס סיכויים של 8.3 לנזק כבדי על-רקע הטיפול התרופתי. משמעות הדברים היא כי במשתתפים עם וריאנט גנטי זה סיכון גבוה פי שמונה להתפתחות נזק כבדי על-רקע Interferon-β.

החוקרים אישרו את הממצאים במדגם שכלל 279 חולי טרשת נפוצה, אשר השלימו בעבר בדיקת גנוטיפ במרכז אחר והתמקדו ב-87 חולים שנחשפו לטיפול ב- Interferon-β ועם נתונים זמינים אודות בדיקת תפקודי כבד. מהנתונים עלה כי rs2205986 נקשר בקשר מובהק עם רמות AST ופוספטזה בסיסית מוגברות, כאשר כלל אלל של rs2205986 G נקשר עם עליה של 29 יחידות ברמות AST ועליה של 52 יחידות ברמות פוספטזה בסיסית.

החוקרים מאמינים כי וריאנט rs2205986 מעלה את הסיכון לנזק כבדי על-רקע טיפול תרופתי במנגנוני אפופטוזיס.

Nat Genet. Published online July 16, 2018

לידיעה במדסקייפ