ראומטולוגיה

הבדלים בתועלת של טיפולים תרופתיים כנגד דלקת מפרקים שגרונית (BMJ)

תוצאות דלקת מפרקים שגרונית טובות יותר עם חלק מהתרופות שאינן מעכב TNF, בהשוואה לאחרות, כך עולה מנתונים חדשים מצרפת, אשר פורסמו בכתב העת BMJ. מעכבים של מולקולות אחרות, פרט ל-TNF, דוגמת Rituximab (מבטרה), Abatacept (אורנסיה) ו-Tocilizumab (אקטמרה), משמשים לעיתים קרובות בחולים שאינם מגיבים לטיפול במעכבי TNF, אך אין מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואה בין התרופות השונות.

החוקרים התבססו על נתונים משלושה מאגרים (AIR, ORA ו-REGATE) להשוואת היעילות של Rituximab, Abatacept ו-Tocilizumab לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית, העמידה לטיפול במעכבי TNF. התוצא העיקרי היה הקפדה על הטיפול התרופתי, ללא כישלון הטיפול, לאחר 24 חודשים.

לאחר 24 חודשים, שיעור גבוה יותר משמעותית של חולים שטופלו ב-Rituximab (68.6%) או Tocilizumab (63.4%), בהשוואה למטופלים ב-Abatacept (39.3%) עדיין נטלו את הטיפול התרופתי, ללא עדות לכישלון הטיפול.

המשך הממוצע של הישרדות ללא כשל טיפול תרופתי היה ארוך יותר עם Rituximab (19.8 חודשים) ו-Tocilizumab (19.1 חודשים), בהשוואה ל-Abatacept (15.6 חודשים), ושיעור גבוה יותר של מטופלים ב-Rituximab או Tocilizumab, בהשוואה למטופלים ב-Abatacept, הדגימו תגובה טובה או מתונה לפי EULAR.

פרק הזמן הממוצע להישרדות ללא אירועים חריגים חמורים היה דומה עם שלושת המעכבים, Rituximab, Tocilizumab ו-Abatacept.

החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית חולים עם דלקת מפרקים שגרונית ממושכת, אשר טופלו בעבר במתוטרקסט וכן במעכב TNF, נראה כי ישנה העדפה של Rituximab או Tocilizumab, על-פני טיפול ב-Abatacept.

BMJ 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה