גנטיקה

מאפייני הגידול חשובים מסיפור משפחתי של סרטן בהחלטה על השלמת בדיקות BRCA (מתוך כנס ה-ASHG)

מתוצאות מחקר חדש מטעם ה-Institute of Cancer Research in London, אשר הוצגו במהלך כנס מטעם ה- American Society of Human Genetics, עולה כי השימוש במאפייני הגידול במקום סיפור משפחתי מסייע בזיהוי מטופלים בהם יש מקום להשלמת בדיקות גנטיות להערכת סיכון מוגבר לסרטן שד בצורה יעילה וזולה יותר. החוקרים מדווחים כי במחקרם, במידה וההחלטה להשלים את הבדיקה התבססה על סיפור משפחתי, היו מפספסים 5% מהמקרים עם מוטאציות.

החוקרים החלו בזיהוי חמש קטגוריות סרטן שד בסיכון-גבוה: הופעה לפני גיל 40, סרטן שד דו-צדדי לפני גיל 60, סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים בכל גיל; סרטן שד וסרטן שחלות בכל גיל; וסרטן שד בגברים.

לאחר מכן, הם התבססו על פאנל TruSight Cancer Gene Panel לבדיקה לזיהוי מוטאציות BRCA ולחישוב שיעורי זיהוי המוטאציות. עוד בחנו החוקרים את שיעור זיהוי המוטאציות בשמונה גנים אחרים הקשורים עם נטיה מוגברת לסרטן שד.

מוטאציות BRCA1 ו/או BRCA2 זוהו ב-110 מבין 1,020 נשים עם סרטן שד (10.8%) שענו על הקריטריונים לקטגורית סיכון גבוה והשלימו את הבדיקה. במידה וההחלטה לביצוע הבדיקה התקבלה על-בסיס סיפור משפחתי, מוטאציות לא היו מזוהות ב-56 מקרים (5.5%). שיעור זיהוי מוטאציות בכל קטגוריה עמד על מעל 10% בכל קטגוריה בנפרד.

לאישור הממצאים, החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי שכלל 2,036 משתתפים ממחקר Breast and Ovarian Cancer Susceptibility Study.

בכל אחת מהקטגוריות למעט סרטן שד בגברים, שיעור זיהוי מוטאציות נע בין 11% ל-13.2%. שיעור הזיהוי בגברים עם סרטן שד עמד על 3.2% בלבד, אך גודל המדגם היה קטן מדי (31 חולים בלבד) בכדי לקבוע את השיעור המדויק.

לאחר מכן, החוקרים התבססו על מדד BRCA Mutation Risk Score להערכת הדיוק של סיפור משפחתי כסמן להשלמת הבדיקות. כאשר מדד Manchester של 15 נקודות ומעלה נקבע כסף, זוהו רק 53 מבין 110 המקרים עם מוטאציות (48.2%). כאשר מדד הסיכון BOADICEA (Breast and Ovarian Analysis of Disease Incidence and Carrier Estimation Algorithm) של לפחות 10% שימש כסף, זוהו רק 42 מנשאי המוטאציות (38.2%). עם מודלי סיכון אלו, למעלה מ-50% מנשאי המוטאציות לא היו מתאימים להשלמת הבדיקות למוטאציות על-בסיס הסיפור המשפחתי.

כאשר החוקרים בחנו את 368 המשתתפים עם סרטן שלא סווגו לקטגוריות הסיכון הגבוה, אך עם סיפור משפחתי של סרטן, שיעור המוטאציות עמד על 5.4% באלו עם סיפור משפחתי בינוני ו-7.0% באלו עם סיפור משפחתי משמעותי.

מניתוח כלכלי של הנתונים עלה כי השימוש בקטגוריות סיכון גבוה לזיהוי מועמדים לבדיקות גנטיות, במקום סיפור משפחתי, יוביל לחסכון של למעלה מ-4 מיליון דולרים בעקבות מניעת 1,157 ממאירויות ו-222 מקרי תמותה עקב סרטן שד ושחלות בכל שנה.

המסר העולה מהמחקר הוא כי סיפור משפחתי אינו מהווה קריטריון טוב בניבוי הסבירות לנשאות מוטאציות המעלות סיכון למחלות ממאירות. 

מתוך כנס ה-ASHG

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    דום נשימה חסימתי בשינה שאינו מטופל מלווה בפרוגנוזה גרועה יותר בחולים עם מלנומה (CHEST)

    בקרב חולים עם מלנומה, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית-עד-חמורה שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר לפרוגנוזה ירודה בטווח הארוך בחולים עם אבחנה של מלנומה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CHEST. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דום נשימה חסימתי בשינה הינו גורם סיכון חדש לפרוגנוזה שלילית בטווח הארוך בחולים עם מלנומה עורית.  עם […]

  • גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    גיל מבוגר ומין זכר מלווים בסיכון מוגבר לאבחנה של מלנומה ראשונית נוספת (JAMA Dermatol)

    לאחר אבחנה ראשונה של מלנומה פולשנית ראשונית, גיל מבוגר ומגדר זכרי הינם גורמי סיכון אפשריים לאבחנה של מלנומה נוספת בשלב מוקדם יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העלייה החדה בהיארעות מלנומה עורית, לצד מספרים גדולים יותר של מלנומות המאובחנות בשלבים מוקדמים יותר ושיפור בטיפול במלנומה […]

  • האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    האם לאנדומטריוזיס השפעה על הסיכון לממאירות? (Int J Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Oncology עולה קשר סיבתי בין אנדומטריוזיס ובין הסיכון למחלות ממאירות, עם עדויות המצביעות על סיכון מוגבר לסרטן שחלות, ממאירות עורית, ממאירות המטולוגית וסרטן שד שלילי לקולטנים להורמונים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים אפידמיולוגיים דיווחו על קשר בין אבחנה של אנדומטריוזיס ובין סוגים מסוימים של מחלות […]

  • מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    מה בין חשיפה תעסוקתית לאזבסט ובין הסיכון לסרטן וושט? (Int J Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חשיפה תעסוקתית לאזבסט מלווה בסיכון מוגבר לממאירות של הוושט, הן מסוג אדנוקרצינומה והן מסוג תאי קשקש. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ממאירות של הוושט, הכולל קרצינומה של תאי קשקש ואדנוקרצינומה, הינה מחלה ממארת עם פרוגנוזה גרועה ושיעורי תמותה […]

  • מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    מעקב פעיל אחר חולים עם ממאירות בדרגת סיכון נמוכה אינו מעלה את הסיכון לתביעות רשלנות רפואית (Annals of Surgery)

    למרות חשש מפני תביעות רשלנות רפואית של רופאים, חוקרים לא מצאו עליה בתביעות רשלנות רפואית מוצלחות על-רקע מעקב פעיל כגישת טיפול בחולים עם סרטן בדרגת סיכון נמוכה, כך מדווח במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Surgery. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהנחיות מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network שוקלות מעקב פעיל כגישה יעילה לטיפול בסרטן […]

  • מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מה בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לממאירויות על-רקע השמנה? (Front Nutr)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Nutrition עולה כי אין קשר סיבתי בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין מרבית הממאירויות על-רקע השמנה, בנוסף לסרטן מעי גס ורקטום וסרטן שד. בנוסף, הממצאים מעידים כי מדד מסת הגוף עשוי להיות מתווך אפשרי של הקשר בין צריכת משקאות עם ממתיקים מלאכותיים ובין הסיכון לסרטן מעי […]

  • האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    האם טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי משפר הישרדות חולים עם NSCLC? (מתוך JAMA Oncology)

    בהשוואה לטיפול כימותרפי, טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-אירועים טובים יותר ושיעורי תגובה מלאה גבוהים יותר, אם כי לא תועד שיפור בהישרדות הכוללת של חולים עם סרטן ריאות לא-נתיח מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם ביטוי PD-L1 קטן מ-1%, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. מנהל המזון והתרופות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה